תיבת גמא
השמש יצא כו' ולוט בא צוערה עיין פני יהושע סוף מסכת כתובת אעשה מענשין בעידן ריתחא ולוט עבר מ"ע הוכיח תוכיח וכשהשמש יוצאת ומלאכי מזרח ומערב משתחוים הקב"ה כועס לכך היה צריך לילך משם. ושמעתי מקשים בשם הגאון מוהר"ר יהונתן ז"ל על זה. ועיין בתוספת מנחות מ"א א' ענישתו בעשה גמור מכין כו' יע"ש וי"ל זה בסוכה וכדומה. ובמקום אחר כתבנו אף למ"ד ספק מ"ה אסור היינו ל"ת דחמירי כמ"ש ריש יבמות ויליף מן ממזר הא מ"ע י"ל ספק דיליה מדרבנן ובא"ח הל' ציצית בגד ספק חייב בציצית היינו. מדרבנן אפ"ה לוט עבר אמ"ע אף דשמא לא יקבלו מ"ע זו נתקנה על הספק.
קיצור בעל הטורים
השמש יצא וגו' הפסוק מתחיל בה''א ומסיים בה''א מלמד שהלך ה' מילין קודם שיצא השמש: