מכילתא דרבי ישמעאל
ומנין שהראהו לברק? שנאמר: "ואת כל נפתלי", ולהלן הוא אומר: "ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי" (שופטים ד ו). ומנין שהראהו יהושע במלכותו? שנאמר: "ואת ארץ אפרים", ולהלן הוא אומר: "למטה אפרים הושע בן נון" (במדבר יג ח). ומנין שהראהו גדעון? שנאמר "ומנשה", ולהלן הוא אומר: "הנה אלפי הדל במנשה" (שופטים ו טו). ומנין שהראהו דוד במלכותו? שנאמר: "ואת כל ארץ יהודה", ולהלן הוא אומר: "ויבחר ה' בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל כי ביהודה בחר לנגיד" (דברי הימים א כח ד). ומנין שהראהו את כל המערב כלו? תלמוד לומר: "עד הים האחרון". ומנין שהראהו אף קברי אבות? תלמוד לומר "ואת הנגב". ומנין למדנו על קברי אבות שהם בנגב? שנאמר: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במדבר יג כב). ומנין שהראהו מהפכת סדום ועמורה? שנאמר: "ואת כל הככר", ולהלן כתיב: "ויהפך את הערים האל ואת כל הככר" (בראשית יט כה). ומנין שהראהו גוג וכל המונו? שנאמר: "בקעת יריחו", ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו. דבר אחר: "בקעת יריחו", והלא ההדיוט רואה בקעת יריחו? אלא מה בקעה זו מיושבת שדה מלאה חטים כל שהוא, שדה מלאה שעורים כל שהוא, כך הראהו כל ארץ ישראל כבקעת יריחו. ומנין שהראהו לדבורה? שנאמר: "עיר התמרים", ולהלן הוא אומר: "והיא יושבת תחת תומר דבורה" (שופטים ד ה). ומנין שהראהו אשת לוט? שנאמר: "עד צוער", ולהלן הוא אומר: "ולוט בא צוערה" (בראשית יט כג).
תנחומא בובר
[וה' המטיר על סדום]. זש"ה כמו שבלול תמס יהלך (תהלים נח ט), [כמו שהשבולת הזו נשטפת, כן אנשי סדום נשטפו, תמס יהלך], שהמסה אותם הקב"ה באש, נפל אשת בל חזו שמש (שם) שלא חזו אנשי סדום, שנאמר השמש יצא על הארץ (בראשית יט כג), מה כתיב שם וה' המטיר על סדום וגו'.
תנחומא בובר
ויקראו אל לוט וגו' ונדעה אותם (שם יט ה). שבקשו לענותן, אמר ר' חייא בר אבא מכאן אתה למד שהיו שטופין בזמה, אמר להן הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש (שם ח), מלמד שבקש להכניסן בתוך ביתו, ולא הניחה לו אשתו, מה עשה הכסינן לתוך הקורה שלו. וילאו למצוא הפתח (שם יא), כיון שראו שהן ראויין כליה אף הן הצילו את לוט, מה כתיב שם השמש יצא על הארץ וה' המטיר על סדום. ויהפך את הערים (בראשית יט כ כג כד כה), שמא תאמר בה' אצבעותיו הפכה, אמר ר' אייבו באחת מאצבעותיו הפכה לכרכי סדום, שנאמר בחלמיש שלח ידו (איוב כח ט). לעולם הבא כשירפא הקב"ה את ישראל מרפא אותה, שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם )הושע ב יז), כרמיה אלו הנביאים, ואת עמק עכור לפתח תקוה (שם שם), עמק שעכרתי באפי לפתח תקוה, אותה שעה אומרים שירה, שנאמר וענתה שמה כימי נעוריה (שם שם), ואין וענתה אלא שירה, שנאמר ענו לה' בתודה (תהלים קמז ז).