דגל מחנה אפרים
ואבוא היום אל העין אמר ר' אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בני' י"ל בדרך רמז דהנה ידוע שזה צריך כל בר ישראל להאמין באמונה שלימה שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית והנה ידוע שתחלת בריאת העולם יש מאין היה ע"י התורה הקדושה כמ"ש בראשית פירוש עם התורה שנקראת ראשית ברא אלקים את השמים וכו' היינו בהתורה ברא הש"י הכל השמים וכל אשר עליה הארץ וכל אשר עליה וזה מרבה שני אתין שהכל נברא בהתורה וע"כ מוכרח הוא שהתחדשות שהקב"ה מחדש בכל יום מה שברא בששת ימי בראשית כל יום ביומו הוא ג"כ ע"י התור' והיינו ע"י התחדשות התורה בכל יום הקב"ה מחדש הבריאה של כל יום ויום והיינו דכל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל ותלוי חידוש העולם ג"כ ע"י ישראל שהנהגותיהם ע"פ התורה הן ע"י שעושים מצות התורה הן בלימוד התורה והרבה מדרגות יש כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוה עליהם וכפי ענין כוונת ותכונת לימודם התורה ועשייתם מצותיה כך היא ענין חידוש העולם שמעוררים בעשייתם הן מצות ולימוד ד"מ אם הם בהשתדלותם בתורה מדבקים עצמם למדת החסד אזי גורמים חידוש העולם באותיות ג"כ בחסד גדול ית"ש שמשפיע שפע וברכה על כל העולם במדת טובו וחסדו וכן כיוצא בזה ע"י חידוש תורתם יתחדש העולם כל יום ביומו והנה הש"י ב"ה הוא היודע האמת מה חידוש יתחדש כל יום ושולח במחשבת הצדיק לחדש חידושי התורה הצרי' לחידושי היום ההוא כי אין העתים שוות ואין יום זה דומה לחבירו והוא המחדש חידושי התורה על האמת אך לזכות לזה המדריגה צרי' התעצמות נפלא מאוד ומעט מן המעט יש שזוכים לזה המדריגה לבוא אל האמת חידושי התורה הצרי' בעת ורגע ההוא כ"א מי שהוא צדיק יסוד עולם שכל קיום העולם תלוי עליו אז הקב"ה מזכהו לבוא אל אמתת חידושי תורה הצרי' לחידושי העולם ברגע ההוא וזה י"ל שמרמז לנו עבד אברהם בצחות לשונו ואבוא היום אל העין היינו שזכיתי לבוא היום הזה ברגע ההוא אל העין היינו אותו התורה שהוא נביעו מקור מים חיים שהיה צריך בזה הרגע הש"י זיכני לבוא לאותו אמתת התורה כנ"ל וכשראה ר' אחא זה בדבריו של עבד אברהם איך שרימז בסיפורי דבריו שזכה ג"כ למדרגה גדולה אז אמר יפה שיחתן וכו' והבן היטיב:
חנוכת התורה
ברש"י ואבוא היום אל העין. היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ. ויש לדקדק דלמא לא יאמינו לו ומהיכן היה לו ראיה על זה. ויש לתרץ דהנה על הפסוק ויתן לו את כל אשר לו פירש רש"י שטר מתנה הראה להם. אם כן יש לומר דהראה להם דהשטר מתנה נכתב בו ביום:
חנוכת התורה
פרשת חיי שרה
איתא בגמרא כל המלעיג על דברי חכמים מאכילין לו גחלי רתמים. ויש לפרש הטעם למה דוקא מגיע לו עונש זה. יש לומר דאיתא במסכת יומא כל המרבה דברים בטלים עובר בעשה ובלא תעשה. וגם מצינו על פי דברי חכמינו ז"ל שאפילו מיתה חייב על חטא זה ומפרשים על זה נאמר לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. רק שיחות של תלמידי חכמים צריכים לימוד ואם כן שיחות של תלמידי חכמים הוו כמו תורה כי צריכה לימוד. וזה הפירוש כל המלעיג על דברי חכמים ואומר שאין שיחתם צריכה לימוד ואם כן רוצה לחייב לתלמידי חכמים שריפה כדאיתא במסכת תענית טעמא שהיה דיבור של תורה ביניהם וכו' ובאמת יפה שיחתם של תלמידי חכמים כאשר רוצה ללמוד תורה אחר כך וזה שאמרו חכמינו ז"ל שיחתם של תלמידי חכמים צריכים לימוד וזה הרשע מלעיג בדין הוא שמאכילים לו גחלי רתמים מדה כנגד מדה. ובזה יבוארו הפסוקים בפרשה זאת מה שחזר אליעזר וסיפר לפני בתואל כל המעשה שאירע לו ואחר כך ואבוא היום אל העין וגו' ופירש רש"י היום יצאתי והיום באתי מלמד שקפצה לו הארץ וכו' אמר רבי אחא יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתם של בנים שפרשה של אליעזר כפולה בתורה וכו'. וקשה מה בא התורה לרמז לנו בזה שיפה שיחתם ומה מלמדינו בזה. וצריך לומר שהיה קשה לרש"י על אליעזר למה אמר ואבא אל העין אחר הסיפור דברים ולמה לא אמר זאת תכף בבואו וגם למה היה מרבה בדברים הלא שיחה בטילה הוא זו. אלא לכך חזר בראשון ואחר כך אמר ואבוא וגו' דרצה להראות הדין ששיחתם של תלמידי חכמים תורה הוא ואם כן יצא לנו מזה דין חדש שמותר לומר שיחות חולין שהוא צורך לימוד התורה כמו באליעזר ודוק:
איתא בגמרא כל המלעיג על דברי חכמים מאכילין לו גחלי רתמים. ויש לפרש הטעם למה דוקא מגיע לו עונש זה. יש לומר דאיתא במסכת יומא כל המרבה דברים בטלים עובר בעשה ובלא תעשה. וגם מצינו על פי דברי חכמינו ז"ל שאפילו מיתה חייב על חטא זה ומפרשים על זה נאמר לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. רק שיחות של תלמידי חכמים צריכים לימוד ואם כן שיחות של תלמידי חכמים הוו כמו תורה כי צריכה לימוד. וזה הפירוש כל המלעיג על דברי חכמים ואומר שאין שיחתם צריכה לימוד ואם כן רוצה לחייב לתלמידי חכמים שריפה כדאיתא במסכת תענית טעמא שהיה דיבור של תורה ביניהם וכו' ובאמת יפה שיחתם של תלמידי חכמים כאשר רוצה ללמוד תורה אחר כך וזה שאמרו חכמינו ז"ל שיחתם של תלמידי חכמים צריכים לימוד וזה הרשע מלעיג בדין הוא שמאכילים לו גחלי רתמים מדה כנגד מדה. ובזה יבוארו הפסוקים בפרשה זאת מה שחזר אליעזר וסיפר לפני בתואל כל המעשה שאירע לו ואחר כך ואבוא היום אל העין וגו' ופירש רש"י היום יצאתי והיום באתי מלמד שקפצה לו הארץ וכו' אמר רבי אחא יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתם של בנים שפרשה של אליעזר כפולה בתורה וכו'. וקשה מה בא התורה לרמז לנו בזה שיפה שיחתם ומה מלמדינו בזה. וצריך לומר שהיה קשה לרש"י על אליעזר למה אמר ואבא אל העין אחר הסיפור דברים ולמה לא אמר זאת תכף בבואו וגם למה היה מרבה בדברים הלא שיחה בטילה הוא זו. אלא לכך חזר בראשון ואחר כך אמר ואבוא וגו' דרצה להראות הדין ששיחתם של תלמידי חכמים תורה הוא ואם כן יצא לנו מזה דין חדש שמותר לומר שיחות חולין שהוא צורך לימוד התורה כמו באליעזר ודוק: