פירוש על בראשית 29:31

וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח וגו'. בגמ' ובמדרש אי' שנואה לאה. היינו שמעשה עשו שנואה בעיניה. י"ל ע"פ פשוטו דודאי יעאע"ה לא היה שונאה. וכן משמע בקרא כי עתה יאהבני אישי דמשמע דמעיקרא לא היה שונאה רק היתה מושללת מהאהבה. ועל ידי הבן יוולד אהבה ביניהם. א"כ למה קורא הכתוב אותה שנואה. אע"כ משום דמעשה עשו היה שנואה בעיניה. והיתה שוה ליעקב במדה זו. שהיה ג"כ שונא מעשה עשו. ומפני שהיו שניהם שוים במדה זו זכתה להוליד:

וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה כו' והנה י"ל כתיב ויאהב גם את רחל מלאה משמע שגם את לאה אהב ואיך אמר הכתוב כי שנואה היא גם ידוע קושית הזו"הק שחלילה לחשוב שיעקב שנא את לאה ולהבין זאת נקדים לפרש הכתוב ועיני לאה רכות כו' ות"א על רכות יאין ורחל היתה יפת כו' ותרגם אונקלוס שפירא בריוא ויאי' בחזוא והנה הדקדוקים בתרגום זה כבר הזכרנום בדרוש הקדום והנראה בזה ע"פ הזוה"ק לתרץ השני כתובים המכחישים זא"ז פעם אחת כתיב הנה עין ה' כו' ופעם אחת כתיב עיני ה' ומתרץ שבעולמות העליונים אשר שם רק רחמים פשוטים בלי שום תרעובת דין כלל ושם נכלל השמאל בימין הוא מכונה בשם עין אחת אמנם בהשתלשלות העולמות הם כביכול שתי עינים ימין ושמאל ולהבין דברי הזוה"ק קצת נראה דהנה כשברא המאציל העולמות שלשל קדושתו ואורו הפשוט מעילה לעלול למען יוכלו הנבראים להכיר אלקותו וצמצם שכינתו בעשרה קדושות ג' ראשונות וה' מדות וכללותם ביסוד ומלכות והנה בג' הראשונות אין לנו רשות להתבונן בהם ואין להשיגם ועיקר התנהגות העולמות רק ע"י המדות הנקראים ה' חסדים וה' גבורות ואור קדושת ההוויות מאיר בהם ועיקר עבודתינו להמתיק הגבורות להכלל אותם בשורשם הג' ראשונות אשר שם רחמים פשוטים בלי שום תערובת דין כלל ושם נכללים הגבורות בהחסדים והנה חמשה הויות עולה ק"ל מספר עי"ן דע"כ בעולמות העליונים אשר שם נכללים הגבורות בהחסדים הוא רק עין אחת ר"ל החמשה חסדים הכלולים במקורם הם ה' הויות בגי' עי"ן וזה מרמז הפסוק ועיני לאה רכות ר"ל כי לאה הוא עלמא דאיתכסיא אשר שם נכללים הגבורות בהחסדים על ידי שרשם מדת הכתר כי בתיבת רכות נמצא תיבת כתר וזה שת"א ועיני לאה יאין ר"ל מספר יאין עולה ע"א כי שם נכלל השמאל בימין והוא עין אחד כדברי הזוה"ק הנ"ל והנה כל העולמות והמרכבות כלולים במקורם שרשם העליון כמבואר בכתבים בכוונת אלקי אברהם כו' האל הגדול כו' וזה מרמז הפסוק וירא ה' כי שנואה לאה ר"ל כי שם הוא מקור המרכבה הנרמז בתיבת שנואה היינו "שור "נשר "אריה והוא"ו מרמזת לאדם נורא שבתיבת שאנן וההי"א בסוף היא פעולה ע"כ ויפתח את רחמה ר"ל שפתח עליה והיה מעורר עליה הרחמים אור הכתר וק"ל.

ויפתח את רחמה כו'. נקדים מ"ש בפי' הפ' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית כו' ע"ד הכ' פי' פתחה בחכמה. עפ"י היל"ח ענין הנקודות הרומזים לעולמות העליונים. קמ"ץ כמ"ש וקמץ הכהן. פת"ח רומז לעולם החכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. חכ"ם גימט' חיים כמ"ש תורת חכם מקור חיים. החכמה תחיה את בעליה. וזש"א בכל הש"ס לשון וחכמים אומרים שהיה בכחם להמשיך בתורתם ממקור החיים מספי' החכמה. וזה שתרגם ירושלמי בראשי' בחוכמא כי בריאת העולם התחיל מספי' החכמה נקודת פת"ח. וזה ג"כ הרמז ויפתח את רחמה. והבן: