תיבת גמא
עיין עטרת זקנים א"ח קס"ז ס"ב אות ד' המוציא לחם מן האר"ץ בורא פרי האדמה יע"ש והעולה מדבריו ארץ הוא ארץ ישראל חשובה ואדמה הוא עב ומגושם וכה"א עד לא עשה אר"ץ וחוצות. ואמרו עידה א"י תוציא גלוסקאות פירש רמ"א ז"ל כמו קודם החטא היה דגן ראוי לאכול כך והיינו גלוסקאות כמו פרי ולאחר החטא נתגשם. ואמרו עץ עושה פרי שינתה היינו לאחר החטא נתגשמה ופה"א כולל גם העץ עיין ברכות. והיינו קודם החטא נקראת ארץ נתאוה הקב"ה דירה בתחתונים ומהם יושפע למעלה ולאחר החטא אדמה בה"א הנקיבה כי לית לה מגרמא כלום רק מה שמקבלת מלמעלה ואם ששניהם בלשון נקיבה עיין במ"נ שורש אדם. וז"ש בנוסח הברכה המוציא לחם גלוסקאות היה ראוי לאכול כך כשהיתה במעלה אר"ץ ובורא פר"י כשהיא במעלת האדמה וז"ש ארורה האדמ"ה בעבורך. וז"ש אי לך אר"ץ שמלכך נער אדם הראשון מלך על הארץ עיין רמ"א שם וגרם ארץ רוחני אדמה מגושם אשריך ארץ שמלכך בן חורין משיח צדקינו אז בלע המות לנצח חירות ממות שיתוקן ויחזור לארץ כשהיה.
מדרש לקח טוב
ד״א נטית ימינך. מגיד שהיה הים זרקן ליבשה, ויבשה זורקן לים, אמרה היבשה ומה אם בשביל דמו של הבל שקבלתי נתאררתי, שנא׳ ארורה האדמה (בראשית ג יז), דמן של כל אלו על אחת כמה וכמה. עד שנשבע לה הקב״ה שאינה תובעה בדין בשבילן. שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ, זו שבועה, שנאמר נשבע ה׳ בימינו (ישעיה סב ח).
מדרש לקח טוב
ותאמר לו אמו עלי קללתך בני. א"ר אבא בר כהנא אמרה לו. אדם חטא. אמו נתקללה. שנא' ארורה האדמה בעבורך (בראשית ג יז) לכך נאמר עלי קללתך בני.