Chasidut על בראשית 3:17

וְאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְעַצְבוּת הוּא מָרָה שְׁחוֹרָה – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֱלֹקִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ';

וְהִנֵּה יָדוּעַ לְכָל מֵבִין שֶׁהַלּוֹוֶה הוּא בִּבְחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁמִּשָּׁם בָּא הָעֲנִיּוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה צָרִיךְ אֶחָד לִלְווֹת מֵחֲבֵרוֹ. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַנַּ"ל שֶׁבִּפְגִימוּתָא דְּסִהֲרָא-מִסְכְּנוּתָא וְכוּ'. וְעַל כֵּן עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה (מִשְׁלֵי כב) זֶה בְּחִינַת סִהֲרָא הַנַּ"ל שֶׁנִּקְרֵאת עֶבֶד כַּנַּ"ל וְעִקַּר הַדָּבָר מֵחֲמַת פְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת עַל יְדֵי פְּגַם מִדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת הַבָּאִים מֵהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא עֲנִיּוּת בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה (בְּרֵאשִׁית ג), דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה צְרִיכִין לִפֹּל לִבְחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת מַה שֶּׁנִּקְרֵאת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּשֵׁם עֶבֶד כַּנַּ"ל הָעִקָּר הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגִימוּתָהּ וּמִעוּטָהּ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲלוֹת וְלִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת וְכוּ', כִּי אֲזַי כְּשֶׁהַלְּבָנָה בְּחִינַת מַלְכוּת עוֹלָה לְשָׁרְשָׁהּ אֲזַי נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת עַבְדוּת לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת הוּא בִּבְחִינַת יֵשׁוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וּכְשֶׁמַּגְבִּיר הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה עַל יְדֵי מַעֲשָֹיו הָרָעִים עַל יְדֵי פְּגַם הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי הֵם בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְיֵשׁוּת, בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ"ל אֲזַי הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּמִעוּטָהּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲלוֹת לְשָׁרְשָׁהּ וּלְקַבֵּל מִשָּׁם שֶׁפַע וְרֹב טוּב עַל יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר הַחֹמֶר וְיֵשׁוּת עַל הָרְצוֹנוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בָּהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל וַאֲזַי, כִּבְיָכוֹל, גַּם הַלְּבָנָה נִקְרֵאת בְּשֵׁם עֶבֶד כַּנַּ"ל עַל יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ בְּחִינַת עַבְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת יֵשׁוּת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מִפְּגִימַת הַלְּבָנָה בָּא עֲנִיּוּת. שֶׁעַל יְדֵי זֶה צְרִיכִין לִלְווֹת אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן נִקְרָא הַלּוֹוֶה עֶבֶד כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ שֶׁמֻּכְרָח מֵחֲמַת דָּחְקוֹ לִלְווֹת מֵחֲבֵרוֹ כְּשֶׁחֲבֵרוֹ גּוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד וּמַלְוֶה לוֹ הוּא עוֹשֶֹה בָּזֶה מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה מ"ט ע"ב), גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה וְכוּ', כִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ גְּמִילוּת חֶסֶד הוּא עוֹשֶֹה בָּזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד וְעוֹשֶֹה טוֹבָה גְּדוֹלָה לַחֲבֵרוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה הַצָּרִיךְ לִלְווֹת הוּא בִּבְחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ כַּנַּ"ל וְהָעוֹזֵר לוֹ וּמַלְוֶה לוֹ הוּא מַשְׁלִים וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ מִפְּגִימוּתוֹ בִּבְחִינַת מִלּוּי הַיָּרֵחַ. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִנָּצֵל מֵהָעֲנִיּוּת לְגַמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁמִּלֵּא חֶסְרוֹנוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינָם יְכוֹלִים הַחִיצוֹנִים לִינֹק מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ וְאֵינָם יוֹנְקִים הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָצֵאת מֵעֲנִיּוּת לַעֲשִׁירוּת, כִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ הוּא מְתַקֵּן בָּזֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הָעֲנִיּוּת:

אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן, הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינוֹת: שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא (תיקון ע), מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינוֹת (בראשית ג׳:י״ז) בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינוֹת (תהילים י״ב:ט׳): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן, בְּחִינוֹת (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב: סג.), הֶפֶךְ הַחָכְמָה: