פירושים על בראשית 30:37: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

1595 / (בבא בתרא ד.) / עץ ערמונים
לו"ר / lor / דפנה
ראה לעיל מס' 658. הדה"מ "דפנא" מתאים בהחלט לפירוש הצרפתי. אבל קשה להבין, למה הביא רש"י "עץ ערמונים", מלה שבפירושו למקרא (בראשית ל', ל"ז ויחזקאל ל"א, ח') הוא מפרש קשטינייר"ש chasteniers, נעיר, שבפירושו לתלמוד הוא מפרש ב – chastenier(r) את המלה "דולב" (לעיל מס' 805 ומס' 936 – דווקא ליד lor שבמס' 934).
✭ laurel, sweet bay

ויקח לו יעקב כו' י"ל לפי פי' הזוהר על סוד תפילין וזה מקל הוא התפשטות. לבנה הוא בינה שמשם התשובה שמלבין עוונות. לוז הוא חכמה שורש התורה שנקרא מים כי נובלות חכמה שלמעלה תורה. ולח הוא שורש המים. ולוז הוא קשר של דלת ענוה ע"כ יש לעצם הזה קיום כמו הוה קבל וקים. וערמון. הוא דעת ערמומיות. ויפצל בהן פצלות לבנות בהמוחין הללו להתפשט מהם גם חסד וזה ויפצל בהן פצלות לבנות. מחשוף הלבן אשר על המקלות להתגלות הלבן החסד לפני בני עוה"ז שמסתכלים אם טוב לעובדי השם והגם שעיקר הוא לעוה"ב השי"ת אשר ימינו פשוטה לקבל שבים נותן גם עוה"ז לצדיקים לקרב את העולם אליו ע"י זה ומתוך שלא לשמה תבא לשמה. והיה בכל עת יחם כו' ישים את המקלות ברהטים (הוא המוח) וי"ל במקום שמצוה לרוץ דהיינו לתפלה ולתורה וזה בשקתות המים במקום שאומרים תורה להעולם. ליחמנה פי' את הצאן כמקלו' המוחין הנ"ל. ובהעטיף הם אשר מלוכלכי' בתאוו' לא ישים והי' העטופים ללבן להמשיך עניהם הרהורי תשבה ללבן עונותיהם. והקשורים פי' בה'. ליעקב:

ויקח לו יעקב מקל לבנה לח לוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר כו' ויחמנה כו' ותלדן הצאן עקודים נקודים וטלואים נוכל לומר בדרך רמז שתורתינו הקדושה מרמזת לנו בזה ומלמדת את בני אדם לעבוד את ה' באמת ובתמים ובדביקות והתלהבות גדול ליחד קוב"ה ושכינתיה בכל עת ורגע. והנה ידוע שהעולמות נבראו ע"י אותיות התורה וע"י צרופי שמות הקדושים וכשהאדם מיחד השמות וצרופיו הקדושים בורא בהם העולמות השייכים לצרופי השמות אשר מיחד והנה כשאדם עושה היחודים צריך ליחד ג"כ ראותיות של השמות עם הנקודות והטעמים אך לאו כל אדם זוכה לזה כי צריך לזה קדושה ופרישות גדול ולא כל הרוצה ליטול את השם כו'. ושמעתי מרבותי הקדושים זלה"ה באף שאין לאדם קדושה ופרישות יתירה ולא יוכל ליחד יחודים כנ"ל אזי יעבוד עבודתו עבודה זו תפלה בד"ור מאוד בהתלהבות יתירה והשתוקקות גדול ובמסירת נפש אז אף שאין מיחד יחודים רק מתפלל כפשוטו בהתלהבות גדול ובמ"נ אזי כל היחודים אשר הם ראוים לתפלתו ליחד אותם השמות על אותו דבר שמתפלל עליו הם מתיחדים ממילא ועולים למקור שרשם בעולמות העליונים ומשפיעים שפע הדבר שהוא מתפלל עליו והנה ידוע שעשרה קדושות הן ה' חסדים וה' גבורות ואור ההויות מאיר בהם נמצא שכללות העולמות הם עשר הוויות קדושים ועיקר עבודתינו להכלל הגבורות בהחסדים שיומתקו הגבורות ויסכימו להשפיע החסדים על הכנ"י והנה חמשה הוויות עולה בגי' ק"ל. וזהו ויקח לו יעקב מקל לבנה ר"ל שהמ"ם היא הפעולה. והכוונה שלקח והוריד השפעות החסד מן חמשה הויות של חסד שעולה ק"ל לבנה ר"ל מלובן העליון המרמז לחסד לח לוז וערמון המרמזים למוחין גדולים עליונים יעויין בסתרי תורה פ' ויצא.