אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ומה ששלח עוד גמלים מניקות ובניהם שלושים פרות ארבעים ופרים עשרה אתונות עשרים ועיירים עשרה. יובן בס"ד שרמז בזה ג"כ מעלה שתהיה לעתיד והוא ע"ד דאיתא במס' בבא בתרא פרק ה' דף ע"ד ע"פ ושעריך לאבני אקדח כי הא דיתיב ר' יוחנן וקא דריש עתיד הק"בה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהם עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעת' דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקקים בהם עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל ר' דרוש לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי וכו' ע"ש איך שיהיה נמצינו למידין דהקב"ה יביא אבנים טובות שהם שלושים על שלושים וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידם לעתיד לבא בשערי ירושלים וזה שרמז לו יעקב אע"ה בשלחו גמלים מניקות ובניהם שלושים שרמז לו על מספר השלשים הנז' ומה ששלח אתונות עשרים ועיירים עשרה רמז לו על החקיקה של הנז' שחוקק בהם עשר ברום עשרים ולכן שלח לו עשרים ועשרה וגם מה ששלח לו פרות ארבעים ופרים עשרה רמז לו במספר הארבעים והעשרה ע"ד מ"ש חז"ל שלעתיד יחלוק הקב"ה הנון של הנחש ויעשנו מ"י דהיינו שיתחלק המספר ויהיה בו אותיות מ"י ואז יהיה אותיות משי"ח ויהיה טוב וכמ"ש בס"ד בזה במקומות אחרים ע"ש. ולכן רמז לו במספר הארבעים ועשרה גם על לעתיד שהאלילים כרות יכרתון וישבר כח הנחש ויהיה הנו"ן ארבעים ועשרה שהם אותיות מ"י ויהיה אז אותיות משי"ח.
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואפשר לרמוז עוד בס"ד במספר הבהמות אשר שלח לו והוא כי הנה שלח לו עזים מאתים ותיישים עשרים תניח לכל זכר נקבה אחת להיות לו בת זוג נמצא נשארו ק"ף עזים נפרדים שאין להם זוג וכן הוא ברחלים מאתים ואלים עשרים שג"כ נשאר ק"ף רחלים נפרדים וב"פ ק"ף הרי ש"ס נפרדים ובגמלים לא היה נפרדים לפי מדרש אגדה שהביא רש"י ז"ל שפירשו ובניהם ובנאיהם זכר כנגד נקבה ע"ש ובפרות היה שלשים נפרדים כי שלח לו ארבעים נקבות ועשרה זכרים הנח זכר כנגד נקבה נמצא שנשאר שלשים נקבות נפרדים הרי סך הכל ש"ץ נקבות נפרדים וגם במה ששלח לו אתונות עשרים ועיירים עשרה יש בזה ג"כ עשרה נקבות נפרדים ויובן בס"ד שרמז לו בזה על ת' כחות של עשו כמ"ש המפרשים שיש לו ת' כחות בסוד והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו ולכן כתיב ביה והיה בית עשו לק"ש גי' ת' שיתחלקו ויהיו קש ויהיו נדלקים ואובדין וכמו שסיים הפסוק ובית יוסף להבה ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו ועיין בספר הבהיר מדרש אליהו לעט"ר אבא מרי זלה"ה דף קי"ו ע"ב ע"פ והתוית תיו על מצחות האנשים ע"ש והשתא אתי שפיר בס"ד כי לכן שלח לו ת' נקבות נפרדים לרמוז לו על ת' כוחות שלו שיהיו נפרדים וגם נתן הרמז כנקבות לרמוז שתש כחם כנקבה ואז האלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי:
פענח רזא
גמלים מניקות ובניהם שלשים, לא פרסם הזכרים מפני כי בלה"ק אין הפרש לשון בזכרון שמות הזכרים והנקבות, כי כולם יקראו גמלים, דאין ענין לשון לומר גמלות כמו שיש בבקרים פרים ופרות, וכן בשאר המינים שיש הפרש לשון ביותר בין זכרים ונקבות, עזים תישים, רחלים אילים, וכן הכל, וסמך קרא ללמוד סתום מהמפורש לידע כמה מהגמלים היו זכרים וכמה נקבות, כמו בחמורים שהיו ג"כ בין הכל כמספר הגמלים שלשים ובהם מפורש י' זכרים וכ' נקבות כן היו גם הגמלים, לכן יספיק לו לומר שבין הכל היו שלשים כבחמורים, ג"ן: