פענח רזא
למה זה תשאל לשמי, כי כן דרך המתאבקים ומתלחמים זע"ז שהנוצח ישאל לשם המנוצח וישתבחו בעיר אשר כן עשו בניצוח עליו, והמנוצח יעלים שמו מטעם זה, ד"א שהמלאכים דרכן להעלים שמותיהם כדמצינו במנוח, והטעם שלא ישביעום בני אדם כרצונם, ג"ן, (ועוד כי ע"פ מהות שליחותם משתנים שמותיהם תמיד, וע"ש השליחות יקראו, ומתוך כך הם בעצמם לא ידעו מהות שמותיהם, ולכן אמר למה זה תשאל וגו' כלומר שע"פ שליחות זה לעצמו נקרא שמו עתה לפי שעה ופ"א ישתנה, וכן במלאך של מנוח אמר למה זה תשאל, ג"כ זה דייקא, והוא הענין שאמר שם והוא פלאי ביו"ד יתירה, כאלו אמר והוא העלמתי, בכינוי מדבר בעדו, כלומר נעלם הוא אף ממני בעצמי לטעם שכתבנו, ורמז שבזה דוקא פלא שמי ע"ש ומפליא לעשות, ואגב גררא נאמר בטעם שכתוב שם מי שמך, וכאן כתיב מה שמך דאלו יעקב ידע שהוא מלאך, דעכ"פ לפני השליחות נודע לו אף אם לא הי' יודע כבר מה שלא האמין, שהרי א"ל המלאך שלחני כי עלה השחר ופירש"י וצריך אני לומר שירה, א"כ לא הי' צריך לשאול לו מי הוא אם איש ואם מלאך רק על מהות השם, אבל במנוח הי' מסופק אצלם אם הוא בן אדם או מלאך כדכתיב ותאמר לאישה איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך, ואף באחרונה כתיב בפירוש כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא, לכן תכף ומיד ויאמר מנוח מי שמך, ששאל לו ב' שאלות, א' הרמוזה במי, כלומר מי הוא, אם אדם או מלאך, ב' הרמוזה בשמך, כלומר ומה שמך, ועל שניהם כא' טובים באה התשובה נכונה באמרו למה זה וגו' והוא פלאי וכנזכר שאמרו לו כי מלאך הוא אשר שמו נעלם ממנו בעצמו ושעתה שמו פלאי ע"ש ומפליא לעשות):
חתם סופר
למה זה תשאל לשמי, נרלע"ד ידוע מה דפירש בעל הפלאה גבי מנוח שאמר לו המלאך למה זה תשאל לשמי והוא פלאי כי שמות המלאכים משתנים על פי שליחותם לפי ענין השליחות כך יקרא שמו וגבי מנוח שליחות המלאך הי' להפליא נדר נזיר את שמשון בנו הנולד לו לכך אמר למה זה תשאל הלא משתנה בכל פעם והוא פלא כי עתה שמו "פלא" על שם כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו', ועל פי זה יש לפרש ידוע כי מצינו הרבה פעמים יו"ד, נוספת לתיבה כגון ההפכי הצור אגם מים וכן הרבה והוא לתפארת הלשון וכאן הי' עיקור שליחות המלאך לברך אותו בשם ישראל ולהודות לו על הברכות שבירך יצחק אבינו יעוין ברש"י ועיקר שליחותו הי' "לשם" אודת השם ישראל אשר נתן ליעקב וזה אמר למה זה תשאל "לשמי" היינו שמי עתה "לשם" פירושו בשביל שם וזה שמו עתה "לשמי" ויו"ד נוסף וק"ל. (מספר שיר מעון):
חתם סופר
*ויברך אותו שם, נראה כי אחז"ל שהמלאך ההוא הי' הס"ם, וגם אחז"ל זכה נעשה לו סם חיים ופי' הפלאה דהסם נעשה חיים, דהיינו שמתקנו, ואותו המלאך ממונה על מ"ת ע"ן על מיתה ועוני, ר"ת ת'מ'נ'ע' ויעקב הי' איש תם ותיקן חלק אחד ממנו, הממונה על מ"ת ותיבת "שם" אם כותבין אותו במלואו שי"ן מ"ם הוא בגי' "תם", והיינו ויברך אותו "שם" כדי שיוכל לתקנו: