קדושת לוי
ויקרא שם המקום כו' כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי (בראשית לב, לא). כי הנה יש אדם שעובד את הבורא ברוך הוא בעבור שישפיע עליו כל הטובות כשיעבוד אותו ויש בחינה גדולה מזו שאדם עובד את הבורא ברוך הוא בגין דאיהו רב ושליט, ואין כוונתו כלל על קבלת הטובה והבחינה הזאת נקרא פנים בפנים, כי הוא עובד את הבורא ברוך הוא בגין דאיהו רב ושליט והבורא ברוך הוא כביכול פונה אליו פנים בפנים. והבחינה הא' נקרא פנים באחור, כי הבורא ברוך הוא פונה אליו פנים והוא כביכול עובד בכדי לקבל טובות מאתו. וזהו כי ראיתי אלהים פנים בפנים, זהו הבחינה הב'. וזהו הרמז ותנצל נפשי, לשון הפרשה, הרמז שלא עלה על לבו לעבוד בשביל הדבר הנוגע לעצמו, דהיינו בכדי לקבל טובות מאתו יתברך וזהו ותנצל נפשי, לשון הפרשה בדבר הנוגע לנפשו והבחינה הזאת הוא לשמה והבחינה הא' שלא לשמה:
אגרא דכלה
לא אשלחך כי אם ברכתני (בראשית לב כז) ויאמר אליו מה שמך וכו' (בראשית לב כח). מה שייכות זה להברכה. אך הוא דמן הצורך לידע שם המתברך בשעת הברכה, על כן כשהשיבו ששמו יעקב, אמר לו שאין זה שם העיקר, כי כבר נגזר להיקרא שמו ישראל. ובזה תבין וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי (בראשית לב ל), כיון שאתה אין מברך אותי:
ישמח משה
ויאמר שלחני כי עלה השחר (בראשית לב כז). איתא בחולין (דף צ"א ע"ב) אמר לו מלאך אני ומיום שנבראתי עד עכשיו לא הגיע זמני לומר שירה וכו', מסייע ליה לר' חננאל אמר רב, דאמר ר' חננאל אמר רב שלש כיתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום, אחת אומרת קדוש ואחת וכו'. מיתביה חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה וכו' פעם אחת בשנה, ואמרי לה פעם אחד בשבוע וכו'. אלא אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, עיין שם. ונדחקו התוספות (ד"ה מסייע) דמאי סייעתא מיתי לר' חננאל. וגם מאי ענינו של הקושיא מיתיבי לכאן על מימרא דדרש בפסוק ויאמר שלחני, הלא זה קשה בלא זה על ר' חננאל. והנה לישב כל זה, וגם לישב תשובת יעקב לא אשלחך כי אם ברכתני, וכי דינא הכי, ותשובת המלאך (בראשית לב כט) כי אם ישראל יהיה שמך, ואחר כך (בראשית לב ל) ויברך אותו שם. וגם לפרש הפסוק במזמור הללו את ה' מן השמים דמסיים וירם קרן לעמו וגו' (תהלים קמח יד), דמאי ענינו לכאן.