רקנאטי על התורה
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה מלת כה רומז לכנסת ישראל כד"א כה תברכו. לאדוני כד"א אלהי ואדני לריבי (תהלים לה כג) והרמז למדת הדין. ובאמרו עבדך רמז כי הוא משפיע אליה. ויהיה מלת עבדך נאמרת בלשון ארמית ופירוש בו עושך. עם לבן פירשתיו. ואחר מלשון אחרית כי שם פוסק המעיין:
בעלי ברית אברם
כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי וגו׳. הכוונה לומר לו שוחד דברים להודיעו שהוא אוהבו אהבה שלימה ככל אח לאחיו. ואמר שכבר נסה וראה שאין בעולם קורבה כקורבת האחוה כי שאר הקרובים לא יעמדו לאדם במקום אחיו. וז״א עם לבן גרתי. כלומר עם לבן שהוא קרובנו אחי אמנו. ועכ״ז גרתי הייתי עמו כגר והיה מרמה אותי כגר שנתאחרתי עד עתה ולאחר עמל וטורח היה לי שור וחמור וגו׳ ואשלחה להגיד לאדוני כל מה שקרה לי למצוא חן בעיניך שתקבלני ותמחול על מה שעבר כי עתה ידעתי שאין קרוב שיחוס ויחמול עלי יותר ממך. ובזה יתיישב מ״ש ואשלחה וגו׳:
תיבת גמא
עם לבן גרת"י ותרי"ג שמרתי וב' אחיות גיירם כקטן שנולד. ובישראל מטעם ערבות וכאיש אחד חבירים שייך שכ"א מקיים תרי"ג מצות כמ"ש המפרשים ז"ל משא"כ יעקב לבדו איך קיים ולמד תורה כאלו קיימם הקול יעקב אין ידי עשיו כו' וזה רמז לו שאין מתירא ממנו עיין בצידה לדרך. בענין ערבות כתבנו דיש להסתפק אי נשים בכלל הערבות נ"מ בקידוש היום אי כבר יצאה אין מוציא אנשים דל"ש ערבות גבה ואע"פ שיצא מוציא מטעם ערבות הוא. ובהא דברכות ב' נשים בבהמ"ז ד"ת למאי נ"מ להוציא אחרים היינו אי אין מחוייבות ל"ש ערבות גבה ואין מוכח משם ועיין ברא"ש בקדושין ובפריי בא"ח. הא דאמר שם נ"מ להוציא ולא ספק אם בירכה כמ"ש א"א הרב ז"ל י"ל דאמר נ"מ לדינא דמספק אין מוציאה לאנשים משא"כ ספק אם בירכה ואין מברכת דהוה ספק ספיקא שמא בירכה ושמא דרבנן וכו' שספק א' מדרבנן די כבסי' ק"י בי"ד יע"ש.