מדרש לקח טוב
וימיתהו ה'. דינו בידי שמים. שהיה ממית הבנים שהיו עתידין לצאת ממנו. כענין שנאמר קול דמי אחיך (בראשית ד י). דמו ודם זרעותיו. כיוצא בו אם לא דמי נבות ואת דמי בניו וגו' (מ"ב ט כו).
רש"י
דמי אחיך. דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצָעִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה (סנהדרין ל"ז):
אבן עזרא
צועקים אלי. איננו דבק עם קול וכן קול דודי הנה זה בא. אל דודי הוא שב בא כאשר פירשתי בשיר השירים והטעם כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על האדמה ומתרגם אמר על בניו שהי' בכחו להולידם: