מאור ושמש
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את הארץ מצרים כו' ויקבץ את כל אוכל כו' ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו כו' והיה האוכל לפקדון כו' נוכל לדקדק מה שאמר ירא פרעה איש נבון וחכם כו' מה לו לבחור איש נבון וחכם לדבר זה הא לא היה צריך רק לפקידים לצבור הבר בכל המקומות שבמצרים מה צריך לזה איש נבון וחכם להשותו על ארץ מצרים ונוכל לומר בדרך רמז כי ידוע מה שאמרו חז"ל ואכלת ושבעת שיהיה ברכה מצוי במעיו כי בשנת זול האוכל מתברך במעים ובשנת רעבון הוא להיפוך ח"ו כי הענין הוא כך כי העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל למקום שרשו למקום עליון והרוחניות קדושה שבכל דבר הוא חיות של אותו דבר ובלתי זאת לא היה קיים לאותו דבר ובשנת זול הוא ע"י שנשפע לכל התבואות החיות הרוחניות ולכל דבר ודבר הרוחניות ששייך לאותו דבר והוא חיותו והמשכה הוא ממקום עליון היינו מחכמה ובינה והוא חיות המאכל ובאוכלו אח"כ המאכל הלז הוא מעלה כל החיות הקדושה שיש באותו מאכל למקום שרשו ובזה עושה נחת רוח להבורא ית"ש משא"כ בשנת רעבון הוא ע"י שלא נשפע להתבואה ושאר דברי מאכל הרוחניות קדושה לתוכם אזי התבואה נתרוקנה מהקדושה ואין שביעה מהמאכל הלז כי העיקר השביעה הוא מהקדושה והרוחניות שבכל מאכל וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו שאוכל רק להשביע את הנפש עליון היינו שכוונתו רק לאכילת הרוחניות החיות שיש במאכל למקום ישרשו ע"כ יאכלו ענבים וישבעו וזהו הברכה שבמעים כי עיקר מגמתם רק לרוחניות כנ"ל ולא לגשמיות המאכל אבל אותם בני אדם שדעת בהמה להם שאין כוונתם לרוחניות המאכל רק לגשמיות המאכל אזי אוכלים אכילה גסה ואין שובע להם וזהו הרעב שתמיד רעב נפשו כי הנפש אין לו חיות רק בהמשיך אליו הרוחניות וזהו בטן רשעים תחסר וזהו שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם היינו שיבחור איש צדיק גדול שיוכל להמשיך להאוכל הנשמר הרוחניות קדושה מחכמה ובינה וזהו נבון וחכם הוא חכמה ובינה וחמש את ארץ מצרים חמש הוא ה"א להמשיך מחכמה ובינה לה"א תתאה להשפיע שפע טובות בעולמות התחתונים כנ"ל ויצברו בר תחת יד פרעה בר היינו חוץ מלשון כל שאין תוכו כברו היינו גשמיות המאכל שהוא נראה בחוץ הוא יהיה תחת יד פרעה והיה האוכל לפקדון בארץ דהיינו שצריך להמשיך למאכל ולתבואות הרוחניות קדושה והעיקר האכילה יהיה הרוחניות המאכל הוא הפנימיות המאכל הנפקד בו והיינו האוכל לפקדון ועי"ז יוכל להיות שבועה בהמאכל והבן.
דגל מחנה אפרים
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וכו' שלא תכרת הארץ ברעב בכאן תמהו המפרשים מה לו ליתן עצה הוא לא היה צריך רק להגיד פתרון החלום שזה שאלו מאתו וי"ל לפענ"ד כי גם זה ראה בענין החלום כי שבלם חסר גימ' שבע והיינו שיראה להכניס השבע ברעב ולהמתיקו כי השנות החלום היה רק כי נכון הדבר אבל העיקר הוא החלום השני בשבלים שיעשה מרעב שבע ולכך אמר שעליו תלוי זה לפעול פעולות שלא תכרת הארץ ברעב והוא שאמר פרעה אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת כל זאת היינו שהבנת זה שצריך להיות נבון וחכם אין נבון וחכם כמוך והבן:
חתם סופר
*ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם, י"ל מי שם אותו להיות בעל עצה ועוד דקדוקים רבים, והנראה, שעל פתרונו של יוסף הי' אפשר לפקפק שזה דבר הנמנע שיהי' שבע שנים שבע גדול ושנה שלאחריה יהי' רעב, הרי הרבה תבואה נשתייר משנה שעברה למשמרת לשנים הבאות, וצריך לומר דהגזירה היה שהפירות ירקבו וילכו לאבדון באופנים שונים, וזה פתרונו של שדופות קדים וגו' וגם פתרונו של ולא באו אל קרבינה וכן היה עצת יוסף שהרי הגזירה ההיא לא היה אלא על מצרים וסביבותיה כי חלם לו מן היאור עולות וגו' והשכיל יוסף בדעתו שאם ישים איש אחד ממדינה אחרת על מצרים, שתהא תחת רשותו וכאלו הוא שלו יתבטל הגזירה ואם דבר זה אי אפשר ליתן לו רשות לגמרי מ"מ אפשר ליתן תחת ידו תבואת הארץ ויתבטל גזירות הרקבון ואיש ההוא צריך להיות נבון וחכם איך יצבור הבר ואיך ימכרנו, ואז אפשר תבוא תשועה לארץ מצרי' וזה כל תכלית הודעת החלום, וכיון שהאיש ההוא צריך להיות ממדינה אחרת לא יתקנאו חכמי מצרים וזה שאמר פרעה הנמצא כזה איש אשר ממדינה אחרת הוא ונבון וחכם כמוהו להיות שר ומושל ולצבור בר תחתיו: