משך חכמה
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. יתכן דעיקר הוראת החלום היה השבלים שמורה על הרעב ומדוע הקדים בחלומו הפרות (עיין רמב"ן) אך בירושלמי דפרק אלו מציאות דעובדא דמלך מוקדון הלך למדינת קדם כו' אמר דגבייהו הווי קטלי דין ודין וממונא לגינזא דמלכא א"ל נחית גביכון מיטרא א"ל נחית זרח גביכון שמשא כו' אית גביכון בעיר כו' א"ל בדיל בעיר הדא דכתיב אדם ובהמה כו' בשביל בהמה תושיע ד'. והנה פרעה היה קדוש להמצרים ולא היה דרכו להביט על הליכות בני אדם ודרכי מדינתו ובהיות גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם אז ירבה עושק וגזל, כי אוי לארץ אשר שריה רבים. לכן היה במצרים עוות הדין כזה להושיב בבית האסורים על דבר פרטי איש ממדינה רחוקה כל ימיו ויהיה כלוא בלא משפט ולכן עשה כל שר לפי רצון נפשו ולכן הראו לו בחלומו הפרות תחלה להראות שבשביל הבהמות מודיע ד' לפרעה אשר בל יגועו ברעב ובשביל בהמה יושיע ד' ולזה אמר ועל השנות החלום פעמים ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם איש דוקא ולא אלקי וקדוש ושלימותו יהיה שידע דרכי הנימוס והסדר וישיתהו על כל ארץ מצרים שיהיה בידו הכל ואם שר אחד יעות משפט יהיה עין למעלה ממנו אשר יראה ולא יוכל אדם למיעבד דינא לנפשיה בלתי הודיע להשר על כל מצרים. וע"ז מורה הקדמת הפרות על עוות משפט שבארץ מצרים וכאשר עשה אותו אמר ראה נא והבט על כל דרכי הנהגת המדינה כי נתתי אותך על כל ארץ מצרים ואם יהיה איזה עוות משפט מידך יבוקש ויתיחס הדבר לך לבד ולכן כאשר עמד יוסף ורצה לאסור את אחיו בלא משפט כללי וחוות דעת הקהל אמר מרגלים אתם שזה דבר הנוגע למלכות אשר זה לא יהיה במשפט הקהל בפרסום וזה שאמר לו אני פרעה ר"ל שמורה על ממשלה אלקית בלשון מצרים ואין כבודי להביט על עלילות ב"א ותחבולתם, ובלעדיך כו' כי אתה תשגיח על כל המתהווה בארץ מצרים והבן.