בעלי ברית אברם
והרעב היה על פני כל הארץ. דרז״ל (שם) שלא התחיל הרעב אלא מן העשירים שהם פני הארץ. ואעפ״י שכבר נאמר ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם וגו׳. כיון שכתיב והרעב היה על כל פני הארץ ולא כתיב ויהי רעב על כל פני וגו׳ מהו היה שכבר היה קודם ותרעב כל ארץ מצרים. ויפתח יוסף את כל אשר בהם דרז״ל (שם פ׳ צ׳) המאושרים שבהם כלומר שבחר למצרים האוצרות שבהם התבואה הטובה והמשובחת והקדים עניי עירו לתת להם תבואה טובה. ואח״כ עניי עיר אחרת כמשפט. ויחזק הרעב בארץ מצרים וגו׳. מה שהוסיף פעם אחרת ויחזק הרעב בארץ מצרים. אפשר שנתכוין על שאר מצרים כי בתחלה אמר והרעב כבר היה על כל פני הארץ שהם העשירים ועשה להם יוסף כבוד ופתח האוצרות הטונים ומכר להם ואח״כ חזק הרעב בשאר הארץ ומכר להם. מהרס״ו זללה״ה:
תפארת שלמה
ויפתח יוסף את כל אשר בהם. יבואר עפ"י מ"ש בפ' כל ארחות ה' חסד ואמת. תתן אמת ליעקב. כי ענין החסד האמנם כי יורד משמי'. עכ"ז עודנו צריך שמירה מעולה לבל יבוזו זרים וילך השפע חוצה ויתקלקל ח"ו. וזה שהיה שבע שנים שובע בארץ מצרים. ואח"כ בשני שנים נשכח כל השובע שהיה במצרים. אך אם השפע יורד ע"י הצדיק שהוא משומרי הברית הוא חסד של אמת ויש לו קיום לעד. וזה היה בחי' יעקב כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם. כידוע מדתו של אברהם הוא בחי' החסד עכ"ז לא היה דבר קיום כי נפסק כאשר נולד ממנו ישמעאל. וכן ביצחק נולד ממנו עשו הרשע. אך ביעקב שהיה מטתו שלימה י"ב שבטי י"ה לכן היה אמת וקיום למדת החסד בלי שום הפסק. וז"ש וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' וצדקתו לבני בנים לשומרי בריתו כו'. כמ"ש רז"ל יעקב אבינו לא מת מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. וז"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. כידוע כי מדת היסוד נקרא שלום והוא הכלי המחזיק ברכה להיות שמור לעד וז"ש תתן אמת ליעקב כנ"ל. וז"פ נחית בחסדך עם זו גאלת. פי' שהחסדים יש להם נייחא כאשר הולכים ביושר לבנ"י כי הם הראוים לקבל החסדים כלי מחזיק ברכה. וז"ש להם יוסף שלום לכם אל תיראו כו' לרמז על בחי' יוסף שהוא יצטרף עמכם אל תיראו עוד כי יהיה לכם חסד של אמת לקבל השפע בלי הפסק. וכזה פרשתי בפ' נח בפרש"י והקמותי את בריתי אתכם ברית היה צריך על הפירות שלא ירקבו ושלא יהרגוהו רשעים שבדור. לרמז על הנ"ל שהיה צריך לבחי' צי"ע שומר הברית על הפירו' רומז ג"כ למעש"ט של האדם שנקראו פירות כמ"ש כי פרי מעלליהם יאכלו. שלא ירקבו לבל יתקלקלו ח"ו ולא יהיו פורחות לעילא ח"ו. ועל הרשעים שבדור כו' הם הסט"א שלא יגזלו ממנו השפע כנ"ל. ונחזור לביאור הכתוב ויפתח יוסף את כל אשר בהם. לפי הידוע שמדת היסוד נקרא כל כמ"ש ויכלכל יוסף ב' פעמים כ"ל הם השפעות טובות וקדושת המעש"ט. ויוסף פתח כל אשר בה"ם בשם מ"ה והוא היה כלי מחזיק ברכה כנ"ל לכן התבואה שלו לא נרקבת כלל. וז"ש כל הזן אינו מפסיד. פי' כאשר השפע יורד ע"י הצדיק שנקרא כל אינו מפסיד והוא דבר קיום לעד:
דגל מחנה אפרים
ויפתח יוסף את כל אשר בהם וכו': י"ל בזה בדרך רמז ע"ד מאמרם אל תקרי מה אלא מאה והיינו מאה ברכאן שצריך לברך בכל יום וכבר זנרנו לעיל כי שורש ומקור כל הברכות הוא בסוד מאה ברכאן שמשם נפתח ונמשך המקור הברכות וכל הברכות נמשכים משם וזה י"ל שרימז בזה ויפתח יוסף את כל אשר "בהם אותיות במה היינו כל שהוא נכלל במה שהוא במאה ברכאן יוסף הוא שפתח אותו מקור כל הברכות שע"י הוא ניזון כל העולם והבן: