מדרש על בראשית 41:56

ויפתח יוסף את אוצרות האוכל וישם עליהם פקידים, ויעמדו וישברו לכל הבאים יום יום. וידע יוסף כי גם אחיו יבואו מצרימה לשבור אוכל, כי חזק הרעב על כל הארץ. ויצו יוסף את כל אנשיו, ויעבירו קול בכל מצרים לאמור. מטעם המלך והמשנה וגדוליהם איש איש אשר יחפוץ לשבור בר במצרים, אל ישלח עבדיו אל מצרים לשבור כי אם בניו. וגם כל איש מצרי או כנעני אשר יבוא מכל הארצות לשבור בר במצרים והלך ומכרו בכל הארץ, יומת. כי לא ישבור כל איש, כי אם מחיית ביתו. וגם כל איש אשר ינהג שתיים או שלוש בהמות יומת, כי לא ינהג אדם כי אם בהמתו. וישם יוסף שומרים בשערי מצרים, ויצום לאמור. כל איש אשר יבוא לשבור אוכל אל תתנוהו לבוא, עד כותבו שמו ושם אביו ושם אבי אביו. ואשר תכתבו בכל יום ושלחתם את שמותם אליי בערב, וידעתי את שמותם. ויפקד יוסף פקידים בכל מצרים, ויצום לעשות את על הדברים האלה. ויוסף עשה את כל השברים האלה וכל החוקים, למען אשר ידע ההוא אחיו מצרימה לשבור אוכל. ובכל יום ויום יעבירו אנשי יוסף קול במצרים בכל הדברים האלה והחוקים, אשר ציווה יוסף. וישמעו כל יושבי ארץ מזרח ומערב וכל הארץ, את החוקים וכל הדברים אשר שם יוסף במצרים. ויבואו כל יושבי קצוות הארץ, וישברו בר במצרים יום יום וילכו לדרכם. וכל שוערי מצרים עושים את כל אשר ציווה יוסף, ויהי כל הבא מצרימה לשבור אוכל וכתבו השוערים את שמותם ואת שמות אבותם והביאו לפני יוסף בערב יום יום. וישמע יעקב אחרי כן כי יש שבר במצרים ויקרא אל בניו ללכת מצרימה לשבור בר, כי חזק גם עליהם הרעב. ויקרא יעקב אל בניו ויאמר, הנה שמעתי כי יש שבר במצרים וכל הארץ הולכים שמה לשבור. ועתה למה תראו את נפשכם שבעים לפני כל הארץ, רדו גם אתם מצרימה ושברו לנו מעט אוכל בתוך הבאים ונחיה ולא נמות. וישמעו בני יעקב בקול אביהם, ויקומו לרדת מצרימה לשבור אוכל בתוך הבאים.

והרעב היה על כל פני הארץ. העשירים:

את כל אשר בהם. אל השרים שבהם: