דגל מחנה אפרים
ויאסוף אותם אל משמר וכו' את האלקים אני ירא ויש להעיר בזה דלפי הבנת הענין יובן מה שאמר את אלקים אני ירא שלא ימותו אנשים בבתיהם ברעב וזה כולו חסר מהספר רק שהוא מובן מפסוק שאחריו שבר רעבון בתיכם קחו וכו' ופה לא נכתב שום ענין שיאמר עליו שהוא ירא אלקים גם יש בכאן דקדוק גדול לפי הענין היה ראוי לומר תחלה אלקים אני ירא ולכך זאת עשו וחיו שבר רעבון בתיכם קחו ובוודאי לא לחנם נשתנה פה הלשון הקדוש שבתורה הקדושה וע"כ תרמוז דבר מה כדרכה בכמה מקומות ויובן זה ע"פ הידוע בשביל עשרה טיפין דאזדריקו מיוס' הצדיק במעשה דאשת פוטיפר נגזר עליו שיהיה עשר שנים בבית האסורים וטעמו של דבר זה האיך תלוי ושייך עונש זה לחטא זה דווקא זה ידוע לי ע"פ התורה והשכל וע"פ מה ששמעתי ואין כאן מקומו וזה ג"כ ידוע דאית' שעשרה הרוגי מלכות היו גלגול היוד שבטים ובאו לתקן חטא מכירת יוס' והנה עיקר הפגם במכירת יוס' היה שהעלו בחי' צדיק בערות מצרים והוא ענין פגם בברי"ק בחי' יוס' הצדיק וגם הם גרמו לו עשר טיפין דאזדריקו מצדיק הנ"ל והנה יוס' הצדיק היה נביא כמבואר בתרגום על פסוק רוח אלקים בו ארי רוח נבואה ולכך י"ל שהוא מביט מסוף העולם ועד סופו ולא נעלם ממנו שאל נקמות ה' ינקום נקם מהם על מכירתו בעשרה הרוגי מלכות ולכך י"ל שזאת היתה כוונתו שאסף אותם אל משמר כי אולי בזה העונש יתוקן הפגם ההוא שפגמו בו כי העונש הלז שייך לפגם ההוא כנ"ל והוא שרימז להם בנועם דבריו הקדושים להתנצל עצמו על שאס' אותם למשמר ואמר להם זאת עשו וקבלו עליכם זה העונש וחיו והיינו לטובתכם כי אולי עי"ז תחיו ולא תפלו בעשרה הרוגי מלכות כי את אלקים אני ירא היינו מפני מדת הדין של אני ר"ת אל נקמות ה' כידוע שזה הפסוק הכוונה על עשרה הרוגי מלכות ולכך עשיתי זאת לכם אולי בזה העונש יתוקן הפגם ההוא והמש"י:
רמב"ן
ויאסף אותם אל משמר שלשת ימים עשה כן להפחידם ושיאמינו בו כי את האלהים הוא ירא ומפני מוראו מוציא אותם שלא ימותו אנשי ביתם ברעב וזה טעם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם ועוד כי לא ישמעו להניח האחד רק להצלת כלם: