חתם סופר
הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו, פירש"י בני לאה לבדם ובני שפחות לבדם ובנימין אצלו ולא פי' שהושיבום כסדר תולדותם ממש דא"כ לא שייך הבכור כבכורתו אע"כ הושיב כל בני אם אחת לבדם וכן כל בני בכר בראש והצעיר תחתיו ונ"ל ליישב בפ' ויגש כתיב וירא את העגלו' ותחי רוח יעקב אביהם, פי' בתוספ' על התורה כאשר פי' ממנו למד בפ' עגלות צב של חנוכת הנשיאים והנה כתיב ויגידו לו את כל הדברים אשר דבר אליהם יוסף וירא את העגלות, והנה הנשיאים בהקריבם את העגלות טרם שאמר הקב"ה נשיא א' ליום ושיקריבו על סדר הדגלים אז מסתמא הקריבו על סדר תולדותם ומסתמא יהי' עגלה א' לשני בני יוסף וב' העגלות לבני שפחות, וראובן ושמעון אחד, יהודה ויששכר א' זבולון ובנימין א' והרמז כי כתיב פקודי המשכן משכן העדות ואיתא במדרש שעשו ב' משכנות א' לשכינה וא' בהמ"ד לתורה, והיינו זבולון ובנימין זה אושפיזוכין לשכינה (כדאיתא במגילה ריש פרק בני העיר) וזבולון אושפיזוכין ליששכר בעל התורה, והוי סבר דאדוקים בזה וכשחרב בהמ"ק וישראל בגלות יתבטל התורה ח"ו הי' שריה בגוים אין תורה ע"כ אמר הקב"ה נשיא א' ליום והבדיל זבולון מבנימין שבכל מקום מוקטר ומוגש לשמי והיינו ת"ח שבבבל, והנה יעקב למד עם יוסף עגלות נשיאים ומזה שפט יעקב בגלות בחו"ל אין תורה אבל אלו הי' כן לא ירד למצרים שהרי כשירד שלח יהודה לפניו להורות לפניו גושנה לקבוע לו בהמ"ד ואמנם יוסף השיג במצרים שגם שם עמו השכינה ע"כ הושיבם הבכר כבכורתו זבולון לבדו ובנימין לבדו וכשהגיעו השבטים ליעקב הגידו לו כל הדברים שהושיבם כנ"ל חשב יעקב שגאה הוא אך כשראה את העגלות, שזכר יוסף מה שלמד עמו, ואפ"ה הושיבם כסדר הזה, הבין יעקב כי השיג יוסף כי בגלות יש תורה ע"כ אמר אלכה ואראנו:
רש"י
הבכור כבכרתו. מַכֶּה בַּגָּבִיעַ וְקוֹרֵא רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָּׂשכָר, וּזְבוּלֻן, בְּנֵי אֵם אַחַת, הָסֵבּוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה, שֶׁהִיא סֵדֶר תּוֹלְדוֹתֵיכֶם, וְכֵן כֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִנְיָמִין, אָמַר זֶה אֵין לוֹ אֵם וַאֲנִי אֵין לִי אֵם, יֵשֵׁב אֶצְלִי: