בית הלוי על התורה
ונאמר אל אדוני לא יוכל הנער לעזוב את אביו גו' אתם ידעתם כי שנים ילדה גו' ולקחתם גם את זה גו', הנה כל מה שהרבה לספר מהסירוב של אביו שלא רצה להניחו לילך למצרים לכאורה למותר הם. וגם אשר תאר לפניו צערו של אביו ג"כ לא שמענו טענות כאלו במקום המשפט. רק הענין דכשמענשים לגנב על מעשיו הרי מגיע גם צער לאביו ולמשפחתו, ולכאורה מה חטאו הם שיענשו עבור מעשיו של הגנב. רק דגם להם מהנכון שיגיע להם מהצער עבור מעשיו על זה אשר לא השגיחו עליו מנעוריו ואשר לא שמרו אותו שלא יגנוב וכמו דמצינו הנערה המאורסה שנסקלת על פתח בית אביה כלומר ראו גידולכם. אמנם זה יתכן בנער משולח להפקר לעשות כל אשר רוצה אבל בכאן אשר אביו לא הניחו לצאת מקיר העיר וחוצה וממילא בודאי לא היה גונב רק אתה הכרחת אותו בע"כ שישלחנו לכאן וא"כ גם אם נאמר שהאמת כדבריך עכ"ז הרי אביו חף מפשע ועשה כל המוטל על האב לעשותו לבנו. ורק אתה הכרחתו והבאתו לידי כך וא"כ אין לו לאביו לסבול כלל וע"כ איך אעלה אל אבי וגו':
פענח רזא
אדוני לא "יוכל "הנער וגו', ר"ת אלי"ה, רמז כי מבנימין יצא, (וזה שלא כדעת מ"ד פנחס הוא אליהו או שאמו מבנימין:
רש"י
ועזב את אביו ומת. אִם יַעֲזֹב אֶת אָבִיו, דּוֹאֲגִים אָנוּ שֶׁמָּא יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מֵתָה: