דברי אמת
שכל את ידיו. אינו מובן כלל כי פירושו הוא בשכל הניח ידיו ואין כתיב זה. והנה כתיב ידיך עשוני ויכוננוני הביננו כו'. לשון כפול עשוני ויכוננוני בקיצור דהנה כתיב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני כו' ואינו נזכר שם מלך ישראל הראשון עכ"פ. אך הוא מלך הדר הכתיב אחרון דרך משל איתא ברוקח אין חוזק כחסידות בתחלתו דרך משל אדם המקבל ע"ע בחוזק גדול ובכח גדול להיו' רק טוב ובלא הדרג' מפני גודל התבערה שבלבו לה' ועיקר הוא המדות לתקן להיות רק לה' ולזה צריך שכל ג"כ. והנה [אם] רוצה לעשות גמילת חסדים גדול מיכלתו אינו יכול להתקיים בזה וכן אם [הוא] בכעס גדול על הרשעים ג"כ א"א להתקיים וגם התמדה בתורה יותר מדאי א"א להתקיים וכן כל שאר המדות (וכן גם בשכל יש מיעוט כי מה שבא בבהלה בלא הדרגה וישוב הדעת אינו בהשכל כראוי). וכשרואה האדם שא"א להתנהג כן צריך להתיישב בדבר להיות בצמצום ובהצנע כל מה שאפש' להלביש רצונו בדרך שתהי' קיום. והנה גם החסד שרוצה לעשות והרחקות הרשעים צריך להלביש בשכל. והנה ידוע אדם יכול לעורר בענינו הטוב עד אין סוף ואדם הוא בדרך משל עולם שכולו ארוך ונקרא כתר וזה ידיך ידי ך' פירושו כתר כפי' האר"י ז"ל על אתה אחד וזה עשוני על החכמה שחסדו מלובש בו וכתיב בחכמה יסד ארץ לשון עשי' כונן שמים בתבונה ע"כ עשוני ויכוננוני ע"כ הבינני כו' וזה פי' כאן י"ל כי למה למברך להניח ידיו על ראש המתברך וכן הכהנים וישא אהרן את ידיו כו'. על כי מעורר מעולם הארוך המלובש בשכל הם חכמה ובינה וזה בארץ אדום לשון כח גדול וחוזק בלא הדרגה כנ"ל הדר פירושו על הדרגה שאח"כ מלובש ומהודר וזה י"ל טעם על שדקדק בידיו אומר שכל את ידיו כיון בידיו על עולם הארוך שמלובש בחכמה ובינה והגם שהם רעים דלא מתפרשין וכחדא נפקין וכחדא שרין אעפ"כ יש חילוק בין ימין לשמאל ודוק היטב:
מי השלוח
שכל את ידיו. להיות כי יצחק אבינו היה מדרגתו מדות הגבורה, ולכן רצה לברך את עשו, כי מדת הגבורה מורה על ד"ת (מגילה ל"א:) כך שמע משה מפי הגבורה ולכן אמר יקוב הדין את ההר, ולכך לא היה בכחו לעשות נגד המשפט ורצה לברך את עשו ביען כי היה בכור. אך כי הש"י סומך ידים טהורות כי הידים הם ענפי הלב, ולבו היה טהור ומזוכך וסיבב הדבר שיברך את יעקב בלא דעתו, וע"ז נאמר (תהלים ט"ז,ה') אתה תומיך גורלי, אבל יעקב אבינו היה מסתכל תמיד אל הבינה ולרצון הש"י, ולכן נאמר ידעתי בני ידעתי שכל את ידיו, וישם את אפרים לפני מנשה.
מאור ושמש
ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ. ראוי להבין מה היתה כוונת יעקב אבינו ומה היא ברכה זו שיקרא בהם שמו ושם אבותיו גם מדוע כפל הלשון שאמר ושם אבותי אברהם ויצחק שהי' די באמרו ושם אבותי לבד וכי לא ידענו שהם אברהם ויצחק ונראה לי לפרש בדרך רמז כי הנה ידוע שהשפע אשר הושפע ע"י אתערותא דלתתא הוא כולו חסד כי העיקר הוא אתערותא דלתתא ליחד ולקשר הכל מתתא לעילא מעולם אל עולם עד אין סוף ב"ה ומשם ההשפעה יורדת ע"י השתלשלות עד למטה בעולם התחתון. עוד נקדים לבאר הפסוק בפ' בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. קשה דהול"ל בהיפוך אברהם יצחק ויעקב אך ידוע הוא כוונת התקיעות בר"ה תקיעה שברים תרועה התקיעה הוא נגד אברהם ושברים נגד יצחק תרועה נגד יעקב כי אברהם הוא כולו חסד והוא ימין ויעקב הוא רחמים משמאל ויצחק שהוא גבורות יהי' באמצע ויהי' נמתק בשרשו בין החסד והרחמים כי כל השנה הוי יצחק משמאל ואברהם הוא ימין ויעקב הוא הבריח התיכון המחבר הקצוות כולל הגבורה בחסד אך בר"ה שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון ועת דין הוא ושלא להתגבר ח"ו מדת שמאל לזאת אנו עושים על ידי אתערותא דלתתא שיהיה אברהם ימין ויעקב שהוא רחמים משמאל ויצחק באמצע בכדי להמתיק בשרשו כנ"ל משני צדדים היינו טעמי דשופר וכוונת התקיעות אך אם ח"ו מעשי התחתונים גורמים ויש התנגדות גדול להתגברות הדינים ח"ו למדת גבורה אז יעקב שהוא רחמים ואינו כולו חסד רק ע"י שהוא הבריח התיכון והוא הכולל הגבורה בחסד ונעשה מדת רחמים אז כשהוא מצד שמאל לא יוכל להמתיק הדינים מחמת מעשי התחתונים הגורמים התגברות הדינים ואז הקב"ה ברחמיו המרובים הרוצה לזכות עמו בני ישראל עושה פעולה אחרת להמתיק הדינין היינו שמעמיד ליעקב מצד הימין ואברהם מצד שמאל ויצחק באמצע ואז נמתקו הדינים בשרשם כי יעקב שהוא רחמים כשהוא מצד ימין הוא ממתיק יותר ואברהם שהוא כולו חסד גם מצד שמאל ממתיק ואז נמתקו הגבורות בשרשם. וזהו שמפרש הפסוק בתוכחה שאז התגברות הדינים מאד ע"י מעשי התחתונים אשר המה גורמים להתגברות הדינים כנ"ל אזי וזכרתי את בריתי יעקב היינו שיהי' יעקב ראשון היינו מצד הימין ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור היינו יעקב מימין ואברהם בשמאל ויצחק באמצע והארץ אזכור שיהיה קיום לעולם עי"ז ומשם בארה ביאר הפסוק שלפנינו כי כשבקש יעקב לברך את בני יוסף נסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה ואזי יהיה התגברות הדינים מאד ואז התפלל יעקב שיהיה אז קיום לעולם ולא יכלה העולם בהתגברות הדינים ועשה פעולה זו הנ"ל להיות הוא מדת ימין וזהו שאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו לפניו דייקא היינו ע"י שהיה מחזיק מאליו ע"י אתערותא דלתתא ולא כמ"ש אצל נח את האלהים התהלך נח שהיה צריך סעד לתמכו שלא היה ע"י אתערותא דלתתא אבל אצל אבותיו של יעקב הי' ע"י אתערותא דלתתא וזהו לפניו דייקא וזהו המלאך הגואל אותי מכל רע הוא ג"כ ע"י אתערותא דלתתא מתתא לעילא עד א"ס ב"ה יברך את הנערים היינו ישפיע להם שפע טובות מעילא לתתא ואף שיהיה אז התגברות הדינים מאד אעפ"כ יומתקו הדינים ע"י פעולה זו היינו ויקרא בהם שמי ושם אבותי כו' היינו שאהיה אני ראשון מצד ימין ושם אבותי אברהם ויצחק היינו אברהם משמאל ויצחק באמצע וזהו הוא"ו הנוספת של ויצחק כי הוא"ו הוא הבריח התיכון כמו שנאמר ואלהי יעקב בתוספת וא"ו של ואלהי מפני שהוא הבריח התיכון כמובן גם כאן מורה לנו הוא"ו של ויצחק שהוא יהיה הבריח התיכון באמצע ואז יהי' המתקות הגבורות בשרשם וזהו וידגו לרוב בקרב הארץ שאז יהי' קיום לעולם והבן.