תפארת שלמה
דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך כו' לישועתך קויתי ה'. הנ"ל עפ"י מ"ש בפי' המשנה הוה דן את כל האדם לכף זכות. להורות דרכי הצדיקים ההולכים תמיד במס"נ עבור כלל ישראל ומקבלים עליהם יסורים ודנים את עצמם עבור כלל ישראל כמ"ש ונשא אהרן את משפט בנ"י על לבו כו' כמבואר במ"א. וז"ש דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. פי' הצדיק הדן את עצמו עבור עמו בני ישראל ומצפה לטובתם הוא העושה היחוד למעלה כאח"ד. פי' כמו שצריך להיות במס"נ בשעת היחוד בק"ש כו' ה' אחד כן ג"כ צריך מס"נ עבור בני ישראל כי כן הוא שקול אהבת הבורא ב"ה ואהבת ישראל והכל צריך להיות במס"נ כנ"ל. ועי"ז יהי דן נחש עלי דרך וכו' לבטל כל הקטרוגים ולהכרי' כל הקוצים והחוחים המעכבים את התפלה. ויעורר רחמים עליהם כמ"ש לישועתך קויתי ה':
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. יובן בס"ד דידוע דס"ל לר"ש בהוריות שאם הורו בית דין באיסור תורה ועשו כל הקהל או רובו על פיהם וידעו שטעו אזי ב"ד מביאין קרבן פר ושעיר וכל שבט ושבט מביא פר ושעיר ע"ש. ונמצא לסברת ר"ש ב"ד שקולין כשבט אחד שלם שהם לבדם מביאין ג"כ פר ושעיר ובזה יובן דן ידין עמו ר"ל שהקב"ה דן אותו הב"ד שידין עמו כאחד שבטי ישראל דלסברת ר"ש ב"ד מביאים קרבן כמו שבט שלם ונמצא שדין הב"ד שהם דנים את עמו ישראל הוא כאחד מן השבטים בשוה דאלו מביאין פר ושעיר והשבט מביא ג"כ פר ושעיר:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
או יובן בס"ד דידוע דבר"ה הקב"ה בעצמו לבדו דן את ישראל ולא ב"ד שלמעלה אבל או"הע דנים אותם ב"ד של מעלה ג"כ והנה יש לדקדק וכי משוא פנים יש בדבר ח"ו ולמה הקב"ה לא דן את הכל לבדו ואמנם הוא דישראל יש להם אחדות דכתיב בישראל שבעים נפש ולא אמר נפשות וכעשו כתיב שש נפשות דאמר נפשות לשון רבים והגם דאלו שבעים ואלו ששה וכן כתיב בששים רבוא ישראל ויחן שם ישראל נגד ההר ולא כתיב ויחנו לשון רבים וכן אנכי ה' אלהיך לשון יחיד וכאלה רבות משום דישראל יש להם אחדות וכולם כאיש אחד חשיבי והנה הקב"ה הוא יחיד ומיוחד ולכן מן הראוי שהוא ית' שהוא יחיד דן אתה יחיד אלו ישראל שהם חשיבי כאחד משא"כ או"הע דהם מפורדים אין ראויים שידון אותם הוא ית' לבדו אלא נידונים ע"י ב"ד של מעלה ג"כ ולכן הם נענשים יותר בדינם כי יש הפרש גדול בדין שדן אותו הוא ית' בעצמו מן הדין שדנים ב"ד של מעלה וכמ"ש דוד הע"ה מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים ובזה יובן בס"ד דן ידין עמו ר"ל הקב"ה ידין את עמו דוקא וא"ת וכי משוא פנים יש בדבר ולמה עושה הפרש בזה בין ישדאל לאו"הע ולז"א כאחד שבטי ישראל ר"ל בשביל שכל שבטי ישראל כאחד חשיבי ולכן נאה ליחיד לדון אתה יחיד משא"כ או"הע דהם מפורדים ואין להם אחדות: