שד"ל
את ראשו: לא היה מנתח הראש ולא החלבים, אבל היה כורת הראש (כי בשחיטה אין הראש מתפרד מן הגוף), והיה חותך החלבים בסכין, ושתי הפעולות האלה אע"פ שאינן נתוח ממש, הרי הן כריתה וחתיכה בסכין, ונכללו במלת ונתח.
תורה תמימה על התורה
ואת ראשו ואת פדרו. תניא, מנין לראש ופדר שקודמין לכל האברים ת"ל ואת ראשו ואת פדרו וערך צדטעם דרשה זו פשוט דמדייק כיון דכתיב ונתח אותו לנתחיו א"כ גם הראש והפדר בכלל כל נתחים הם ולמה חשבן לעצמן, וכן דייקינן כזה לעיל בפ' ח', ודריש סמיכותן לוערך שקודמין לכל האברים להערכה.
.
(יומא כ"ה ב')
(יומא כ"ה ב')
מדרש לקח טוב
פס'. ונתח אותו לנתחיו. ולא נתחיה לנתחים. את ראשו ואת פדרו מלמד שהראש והפדר קודמין לכל האברים. וערך הכהן אותם כסדרן. על העצים אשר על האש שלא [ישנה] בהם מקום מערכה: