רש"י
ונתנו … אש. אַעַ"פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (שם):
הטור הארוך
ונתנו בני אהרן. ואמר לשון רבים ונתנו וערכו כי כן דרך הפסוק בכל מצות כהונה בעבור שהכהנים רבים ומתאספים בבית השם לעשות העולה וברוב עם הדרת מלך:
מזרחי
ונתנו אש אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. בת"כ ולא שהאש יורדת בכל יום אלא שהאש שירדה בימי משה לא נסתלק' ממזבח הנחשת עד שבאו לבית העולמים והאש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה עד שנסתלקה בימי מנשה כדאיתא בת"כ ותניא בשילהי פ"ק דיומא חמשה דברים נאמרו באש המערכה רבוצה כארי וברה כחמה ויש בה ממש ואוכלת לחים כיבשים ואינה מעלה עשן והא דתנן באבות ולא נצחה הרוח את עמוד העשן הוא משל הדיוט: