בן איש חי
והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואותם לפני ה' פתח אהל מועד י"ל אומרו הכהן המטהר מאי קמ"ל בתיבת המטהר דאנחנו יודעין כי זו היא מלאכתו של הכהן לטהר וכמה פעמים הזכיר הכתוב את הכהן ולא פירש שהוא המטהר ודי לומר הכהן בסתם ונ"ל בס"ד בהקדים מעשה ששמעתי באחד ת"ח שהיה מהלך במבוי אחד וראה חצר פתוח וקולות רבים נשמעים מתוכו והבין מן הקולות שלהם שיש שם חבורה אחת יושבים ומשחקים בקובייא ומריבים זע"ז והוא נתקנא קנאת ה' ויכנס שם פתאום ויגש אליהם וידבר אתם קשות הוי נבלים מה המעשה הרע הזה אשר אתם עושים לשחק בקובייא האסורה ולגזול זמ"ז והאנשים ההם נפלה אימתו עליהם ויבושו ממנו וכולם קמו ונפלו לפניו ויאמרו הסכלנו עשה הדבר הזה ועוד לא נשוב לכסלה ויתנדבו כל הממון שהיה מונח לפניהם בשביל עסק השחוק שהיה לערך עשרה זהובים ויתנו אותו להת"ח בתורת קנס שיקחהו לעצמו ויתפלל על כפרתם והוא לקח הקנס מידם וידבר להם דברי מוסר שלא ישובו לכסלה וילך לו ויהי אחר שנים ושלוש חדשים נדחק אותו ת"ח בשביל פרנסה עד מאד ולא מצא לו מקום אפילו בתורת הלואה משום אדם ועודנו נבוך ומחשב איך יעשה ויזכור הדבר ההוא ויאמר בלבו בודאי אלו האנשים חזרו לסורם הרע והנם עתה משחקים בקוביא בחצר ההוא אלך שם ואוכיחם ואקח מהם קנס ואתפרנס בו וילך באותו מבוי וירא החצר פתוח וקול המשחקים בקוביא נשמע בחוץ וישמח על הדבר ויכנס פתאום ויאמר להם הוי נבלים איך חזרתם לסורכם הרע לשחק בקוביא ועדיין לא סיים דבריו ויקומו עליו נצבים כמו נד ויחרפוהו ויקללהו ויאמרו לו צא מכאן מי שמך שר ושופט עלינו ויבקשו להכותו מכה רבה ויברח וינס ויצא החוצה ויהיה נבוך מאד לדעת מה זה ועל מה זה הלא קודם שני חדשים כשהוכיחם נפל פחדו עליהם ויבושו ממנו ויתחננו אליו ועתה מצד לצד חרפוהו וביזוהו ויבקשו להכותו על תוכחתו וילך אצל רבו ויספר לו הדבר הזה אשר קרהו ויאמר לו רבו הטעם פשוט היא כי בראשנה בעת שנכנסת להוכיחם היתה כונתך לש"ש כי נתקנאת קנאת ה' ולא עלתה על לבך הנאת ממון לעצמך על כן הקב"ה היה בעזרך והטיל אימה ופחד עליהם מדברי תוכחתך וכמ"ש רז"ל כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים כי השי"ת יהיה בעזרו שיעשו דבריו פירות ופועל גדול בלב השומע אך בביאה שניה היתה כונתך בשביל הנאת עצמך כדי שתקח מהם קנס ותתפרנס בו לכך לא בא לך עזר מאת ה' ודבריך לא עשו רושם והם התריסו כנגדך כפי הטבע ע"כ שמעתי:
רש"י
לפני ה'. בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, וְלֹא בָעֲזָרָה עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר כִּפּוּרִים (כלים פ"א):
אור החיים
והעמיד הכהן. יתבאר על דרך מה שאמרו בתחילת מסכת כלים (פ''א מ''ח) שמחוסר כיפורים אסור ליכנס לעזרת ישראל ע''כ. והנה כאן צוה ה' שהמטהר יעמוד בפתח העזרה שהוא שער ניקנור כאומרם בפרק קמא דסוטה (ז) דכתיב לפני ה', ואמר הכתוב שעל הכהן שמירתו להעמידו שלא יפרוץ לצד שהוא בפתח העזרה ומכנים ידו לפנים לסמוך על קרבנו כאומרם בתורת כהנים ומכניס ראשו ליתן על תנוך וגו' יש לחוש שמא ימשך ויכנס לפנים לזה הטיל הכתוב הדבר על הכהן להעמידו: