Parshanut על ויקרא 14:11

את האיש המטהר כו' לפני ד'. הדבר נפלא, דבכל פרשת טהרת המצורע לא כתיב איש, רק בפסוק זה. ובתו"כ דריש זה. ובפשוטו יש לומר, דהנה דבר זה חידוש הוא דביאה במקצת שמיה ביאה או לענין מלקות כמבואר בזבחים דף ל"ב ל"ג ע"ש, והכא קא מעייל ידיו לשער נקנור, והוה אמינא דלא מיירי רק בקטן המטהר דלאו בר מצוה הוא, ועל הכנסתו למקדש ליכא איסורא משום מכניס דבר טמא, דזה ודאי בעי שיכנוס רובו או כולו, אבל בהבאתו במקצת ליכא איסורא, ועוד דמכניס קטן אימעוט בריש ערכין [וכמוש"ב בחידושי בשם הגר"א] מכרת, לכן קמ"ל קרא דהעמיד האיש המטהר, היינו גדול דבר מצוות, ואם נכנס במקצת איכא כרת או מלקות, בכ"ז לטהר מצרעתו התירה רחמנא. ונכון בס"ד.