רלב"ג ביאור המלות
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא. רוצה לומר שיהיה הכלי ההוא ראוי שתשב בו וזה מבואר מהשרשים הכוללים עם שכבר נתבאר זב בזב אשר אין ראוי שתהיה טמאתו למטה מטמאת הנדה כמו שנתבאר מדברינו בסוף פרשת שמיני והנה התבאר במה שקדם שטמאה משכב ומושב תהיה כאשר ינשא עליהם הטמא באי זה דרך שיחיה מהדרכים שזכרנו בפרשת זב:
מדרש לקח טוב
פס'. וכל אשר תשכב עליו [בנדתה] יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא. יכול תטמא משכב שאינו מיוחד לשכיבה ומושב שאינו מיוחד (לשכיבה) [לישיבה] ת"ל וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו מה אלו שני המקראות האמורות למטן אינה מטמא אלא משכב המיוחד לשכיבה ומושב המיוחד לישיבה אף כאן לא תטמא אלא משכב המיוחד לשכיבה ומושב המיוחד לישיבה:
אדרת אליהו
אשר תשב עליו. נאמר כאן עליו ונאמר למעל' עליו מה להלן המיוחדין כו' אף כאן כו':