פירושים על ויקרא 16:22: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ונשא השעיר עליו את כל עונותם וגו׳. במדרש (בראשית רבה פרשה ס״ה) ונשא השעיר עליו זה עשו. שנאמר הן עשו אחי איש שעיר. את כל עונותם עונות תם. שנאמר ויעקב איש תם. יש להתבונן מה טעם נושא עשו עונות יעקב כי נראה הדבר ח״ו שלא כדין כי כל אחד עונו ישא. אמנם זהו מסודות התורה מתבאר מתוך דברי הזוהר. דע כי העושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. כי מאותה העבירה נברא משחית לחבל והוא כמו מלאך מקטרג על האדם. וכשהקב״ה רוצה לכפר עונותיהם של ישראל. כל אותם המקטריגים שנבראו מן העבירות שעשו הוא משליכם במקום הראוי להם להתדבק שלא יצאו עוד משם. ואותו המקום נקרא מצולות ים כמו שנאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם. והם הקליפות שהם מן הסיגים הגרועים. ושם מצא מין את מינו ונדבק בו כנזכר בזוהר פ׳ אמור דף ק״א ע״ב ר״ש אמר כל אינון דאתו מסטרא תקיפא וכו׳. על דרך מאי חטאה גרעונא וכו׳. עד דאיקרי מזוהם מנוול עכ״ל. ולכן כל העונות של ישראל אינו משליכם אלא שם שהוא מקום שלא יזכרו ולא יפקדו לעולם שהם אותם המצולות. והנה מאהבת ה׳ את ישראל נותן להם עצה שיעשו כדי שיושלכו אותם העונות שם ויחולו על עמו של סמאל והדבר ההוא כדין וכהלכה ואין בו עול ח״ו כלל והוא שצוה את ישראל לתת לו לסמאל דורון לסמות עיניו שלא יקטרג וצוה אותם שיתודו עליו כל עונות בני ישראל. כמו שנאמר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו׳. שהרי עתה ידע סמאל בעונותיהם של ישראל ולא ימצא פתחון פה אח״כ לומר שלא ידע וכיון שמקבל הדורון השוחד יעור עיניו. אעפ״י שרואה כל אלו העונות מכסה עליהם. ואדרבה משבח אותם ואומר אין בעולם כמו ישראל. ואז הקב״ה כועס עליו ואומר לו רשע א״כ מה הם אלו העונות א״כ משקר הוא דובר שקרים לא יכון לנגד עיני טול מה שבחרת כיון שאתה רוצה בכך. ואז ונשא השעיר עליו את כל עונות הם על כרחו ישא כל אותם העונות. וכן נעשה לו בכל שנה כי הוא כסיל. ועליו נאמר מלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד לשנה הבאה. וז״ש בזוהר שם א״ר יוסי וי לון לעמא דעשו בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטרא ממנא דעלייהו דבגיני אתי לשבחא לון לישראל. וקב״ה אהדר כל אינון חובין לרישא דעמיה בגין דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני עכ״ל. וז״ש הנביא אהבתי אתכם אמר ה׳ ואמרתם במה אהבתנו הלא אח וגו׳ ואוהב את יעקב וגו׳. כי יש לדקדק כי היא האהבה שאמר ואוהב את יעקב וגו׳. מן הדין הוא לאהוב את יעקב שהוא צדיק ולשנוא לעשו הרשע. אמנם בזה יובן שהאהבה היא אע״פ שגם ישראל הם עושין מעשי עשו. וזהו הלא אח עשו ליעקב שעושה מעשיו והוא כמוהו. ואעפ״כ נתתי עצה לאהוב את יעקב ולשנוא לעשו. ואשים בפתקא דילי את הריו שממה כאילו כבר נעשה הדבר כנזכר בזוהר. וזהו דקדוק נאם ה׳ הוא שהוא יודע תעלומות הוא יודע שאח עשו ליעקב ומעשיו כמעשיו:

*ונשא השעיר עליו את כל עוונותם במדרש יש שהקב"ה נותן כל עבירות ישראל על עשו והוא טוען איך אוכל לסבול כל עונות יעקב אחי והקב"ה נותנם על לבושו והוא מכפר יעוין בלשון המדרש ופי' החסיד מורי הגאון מוה' נתן אדלער זצ"ל עפ"מ דאיתא ברכות י"ז ע"א דר' אלכסנדרי אמר גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך אלא ששאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות גורמין וזהו הסנגוריא עבור ישראל שמצד שיעבוד מלכיות אין אנו עובדין כראוי את ה' וזהו כוונת המדרש הנ"ל שהקב"ה נותן אותם על שר של עשו היינו הגלות והיא שגרמה לנו את כל הרעות האלו אבל באמת לאו כל עבירות אנו יכולין לתלות בשיעבוד מלכיות דעבירות שבאין מצד חסרון ידיעה או חסרון כח וממון יש לומר ולתלות בשיעבוד מלכיות אבל עבירות שעושים מצד תאוה באלו אדרבא מצד שיעבוד מלכיות הי' ראוי לשבר תאותיהם וכן בעבירות שבאין מכח גבהות הלב ראוי שיכנע לבם ע"י הגלות ואדרבא גם טענת שאור שבעיסה אינו טענה שע"י העוני והעינוי ראוי שישברו תאוותיהם וזה טענת השר הנ"ל איך אני יכול לסבול את כל עוונותיהם ע"ז אמר שהקב"ה נותן על לבושו היינו מצות צדקה דמגין ומכפר כנאמר וחטאך בצדקה פרוק והוא משלשה דברים המעבירין רוע הגזירה ואמרינן בפ"ק דב"ב ט' ע"ב ולבושי' כשריון מה שריון מחובר מקשקשים הרבה ועושה ממנו שריון אחד כך הקב"ה מצרף כל פרוטה ופרוטה של צדקה אחת לאחת והיינו שהקב"ה נותן על לבושו:

ונשא השעיר עליו. עליו הוא נושא ואין שאר שעירים עמו ^קבמלת עליו מיותר, ולכן דריש שרק שעיר זה מכפר ולא שעירים אחרים, כגון שעירי ר"ח ושל מועדים, ואף דבאמת גם הם מכפרים אך הם מכפרים רק על השוגגים ושעיר זה מכפר גם על המזידים וכדכתיב בפ' הקודם וכמש"כ שם אות צ"ה. ושיעור לשון דרשה זו הוא כמו שהיה אומר זה נושא עליו כל עונות ואין שעיר אחר נושא עליו כל עונות, ודו"ק. .
(תו"כ)