פירוש על ויקרא 20:11

בפסוק ואיש אשר ישכב אשת אביו כו' כלתו תרוייהו בסקילה גם כאן קשה כעין קושית הגאון מוהר"צ מהלברשטאט למ"ש התוספת בזבחים הנסקלין בנשרפין דלא אזלינן בתר רובא מקולא לחמורה כלתו בחיי בנו או אשת אב בחיי אביו דלמא לאו אביו הוא ורק חנק אשת איש וגם כן שייך התירוץ שכתבתי במ"א דאי לאו דאזלי' בתר רובא דלמא אשתו אחותו מאמו ולאו כלתו ולא א"א ופנויה היא וע"כ בתר רובא ועדיין צ"ע. ולכאורה הא דכתבו התוספת מקלה לחמורה לא אזלינן בתר רובא הא רובא עם חזקה אזלינן מקלה לחמורה ויש כאן רוב בעילות אחר הבעל עם אמו חזקת צדקת ועיין תוספת חולין י"ב ב' וצ"ע. ועיי' שו"ת הרשב"א ז"ל סימן כ"ז ואי"ה בפ' אמור יבואר עוד ובת כהן קשה דלמא אביה לאו כהן דזינתה אמו וחלל וליכא רק חזקה והבן.

גלה. הגימ"ל דגושה:

מות יומתו. בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, אמרת, נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם (פ' י"ז) מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ^כהושם כתיב מפורש באבן ירגמו אותם. .
(סנהדרין נ"ד א')