Parshanut על ויקרא 20:11

ואיש אשר ישכב את אשת כו' מות יומתו שניהם. פירוש, שדנין את שניהם למיתה. ולכן כתוב זה רק באשת אביו וכלתו, להורות דגומרין דין שניהם ביום אחד, שאפילו אם היא בת כהן ג"כ דינם בסקילה החמורה משרפה ומיתה אחת ועבירה אחת דנין ביום אחד, אבל גבי נואף ונואפת או אשה ואמה, אם אמה ארוסה או האשה ארוסה, דאשת איש ובת כהן, דבת כהן הוי בשרפה באשת איש, וארוסה באשה ואמה בסקילה, והוא באשת איש בחנק, ובאשה ואמה בשרפה, אין גומרין מיתת שניהם ביום אחד, לכן לא כתב אצלם מות יומתו שניהם, דאין גמר דין שניהם ביום אחד. ודו"ק.

מות יומתו שניהם. הנה גבי אשת אביו וכלתו יתכן שמקודם נשא בתו ואח"כ הוי איסור אשת אב או כלתו איסור מוסיף, דאיתוסף איסור לבני אביו או על אחי בנו מאמו והוי הבועל בסקילה, אבל לגבי האשה הוי רק איסור כולל, דנאסרת עוד בגברי ואסורים עליה מלבד חמיה ובן בעלה עוד גברי, ולא איסור מוסיף, ולמאן דאית ליה איסור מוסיף לא כולל א"כ הבועל בסקילה והנבעלת בשרפה, דאיסור כולל לגבה לא חייל על איסור ראשון, לכן כתיב מות יומתו שניהם, שבמיתה הם שניהם, אבל בסקילה יתכן ביניהם הבדל. ודו"ק. אבל צ"ע איך ידונו הזוממין אם הוי בכלל לאחיו ולא לאחותו גם כשמיתת הבועל חמורה וצ"ע.