פירוש על ויקרא 21:18

או יובן בס"ד לפרש ולפי דרכינו זה בס"ד יתיישב שפיר נמי דקדוק אחר שיש לדקדק במדרש הנז"ל והוא באומרו מלך ראשון דמאי בעי במלת ראשון והיה די באומרו מלך שיעמוד על בניך. ויובן בס"ד הכל ותחלה נקדים מ"ש הרב ערבי נחל ז"ל בפ' שלח לך ע"פ ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי שכתב וז"ל כי הנה יש ב' סוגים בדרכי ה' הא' הוא מה שהיחיד צריך להשגיח על כל דרכיו ומעשיו וכמש"ה אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. שנית צרכי רבים אשר ככל מקום קיבוץ יהודים שצריכים להתאסף ולעשות מצות ה' אשר נעשים ברבים והנה היצ"הר הוא מתלבש בין ביחיד בין ברבים לבלתי עשות אחת מכל מצות ה' רק יש בכ"א מעלה וחסרון דהיינו דברבים יש חסרון שהיצ"הר מסית מאוד ועובד בכל כחו כי טוב מאוד בעיניו להכשיל רבים ביחד וזהו לפניו מנחה גדולה וטובה ולכן בכל עשיית רבים לש"ש צריך מלחמה גדולה עם היצ"הר ונגד זה יש מעלה שארז"ל רבים מדכרי אהדדי שבין הרבה אנשים יראה וימצא איש או אנשים שיצעקו על חבריהם אבל היצ"הר הוא נלחם מאוד מאוד עד שמטעם זה ארז"ל כשיצאו ישראל ממצרים והיו ישראל עע"ז כמו שנאמר גוי מקרב גוי ולא נאמר מתוך גוי אלא שהיו הכל כגוי אחד שהיו כולם עע"ז וטען שר של מצרים הללו עע"ז והללו עע"ז והשיב לו הקדוש ב"ה שוטה שבעולם שמא אתה דן שוגג כמזיד ועל אונס כרצון ותמהו המפרשים בשלמא שוגג שפיר אבל אונס מאי עבידתיה כי מי אנסם לע"ז אלא הוא הדבר שדכרנו כי מחמת שהיו שם כל ישראל טבועים במצרים והיה מתאוה היצ"הר מאוד להכשילם ולהחטיא' להיות שבזה היה תלוי כל עיקרן של ישראל אם להנצל ממצרים או לא וכאשר היו עוד מעט משתקעין יותר בטומאה שוב לא היו ניצולין כנודע ומחמת זה עשה היצ"הר פעולות גדולות מאוד אשר לא יאומן כי יסופר ועל כזה ארז"ל יצרי' אנסי' ומש"ה קרי להו הקב"ה אונס וכן מהאי טעמא תמיד הקב"ה מיקל עם רבים כמבואר כמה פעמים בש"ס והן אל כביר לא ימאס ואינו מדקדק עם רבים כמו עם יחיד והטעם הוא ג"כ כנ"ל לפי שהקדוש ב"ה דן את רבים כאנוסים לרוב מלחמת היצר הרע עמהם. וגבי יחיד יש להפך מעלה וחסרון שהיצ"הר אינו נלחם עמו כ"כ כמו עם רבים ונגד זה יש חסרון שאין לו מי לאדכורי. והנה מבואר בז"הק אי רישא דעמא זכאה כולהו זכאין ואי איהו חייבא כולהו חייבין כמו שמצינו בכל מלכי יהודה וישראל. ממילא לפ"ז מלך ישראל שתלויים בו כל ישראל יש לו תרתי לריעותא שיצ"הר נלחם עמו כמו עם הרבים להחטיאו מאחר שרבים תלויים בו ולאדכוריה לית ליה כיון דהוא באמת יחיד וא"כ פשיטא ופשיטא שיש לדונו כאונס ועל זה התנצל א"ע דהע"ה על שנכשל איזה פעם ואמר ה' מה רבו צרי ר"ל צרותי הם רבים שיש בי תרתי לריעותא כי רבים קמו עלי ר"ל הרבים כל ישראל אין להם קיום והעמדה רק עלי אם אני אהיה זכאה ממילא יש לי ריעותא של רבים ושל יחיד והבן עכ"ל הרב זלה"ה שם ע"ש:

או יובן בס"ד לרמוז דקדוק שהם מקטרגים אותו והוא לרמוז כי הנה באמת יש לשאול הע"ה תירוץ אחר בהריגת הכהנים והוא מה שכתבו התוספות ז"ל שהכהנים שהרג היו מזרע עלו שנאמר בו וכל מרבית ביתך ומותו אנשים והם היו כבר אנשים באים בימים והיו עלולים כל שעה למות וא"כ גברא קטילא קטל. ואמנם יש דחייה לזה כי בגמרא אמרו שהיו הכהנים מספקים מים ומזון לגבעונים וידוע מ"ש בגזירת עלי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בג"ח וא"כ ע"י הג"ח זאת שהיה להם לאו גברי קטילי נינהו ולכן נתחייב עליהם שאול וכמ"ש בכל זאת הרב יערת דבש ז"ל בח"א ע"ש וא"כ השתא לזה רמז לו הקב"ה באומרו שהם דייקא כלומר הם דאית להו רבותא יתירה שרב כחם בג"ח לכן מקטרגים אותו דתו ליכא ללמד עליו זכות ולומר גברי קטילי קטל ולכן שפיר מפורש בקרא אמור אל הכהנים בני אהרן ולא כתיב אל הכהנים סתם והכוונה לומר דקטרוגם אהני להו משום דהם בני אהרן כלומר דהוו עבדי עובדא דאהרן שהיה דרכו לעשות ג"ח עם הבריות וכמ"ש במשנה הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה וא"כ הם דהוו עבדי עובדא דאהרן עשו פועל בקטרוגם ולז"א בני אהרן: