בן איש חי
או יובן בס"ד אע"פ שאין דין שמיטה נוהג בתחילת כניסתם לארץ אלא אחר ז' שנים שכבשו וחלקו עכ"ז כיון דבתחלת כניסתם נתאוו לקיים מצות התליות בארץ ואומרים אימתי יגמר כבוש הארץ ונקיים מצותיה מעלה עליהם כאלו קיימו בפועל נמצא היה אצלם ב' מיני קיום הא' מה שעלה במחשבה שזה היה תחילת כניסתם והב' מה שנתקיים במעשה ופועל אחר שכבשו וחלקו וז"ש כי תבואו אל הארץ וכו' אז תכף ומיד מעלה אני לכם ששבתה הארץ שבת לה' וזהו מכח המחשבה ואח"כ תהיה השביתה במעשה והוא שש שנים וכו' ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' הוא קיום המצוה במעשה ממש:
פענח רזא
וכי תמכרו ממכר וגו' אל תונו פי' לפי שאתם רואים שהשדה חוזרת ביובל פן יעלה על לבבכם להונות המוכר ביותר אפ"ה אל תונו, ואף שאפי' אם לא היתה חוזרת לא הייתם צריכים להחזיר אונאה שאין אונאה לקרקעות:
רש"י
וכי תמכרו וגו'. לְפִי פְשׁוּטוֹ כְמַשְׁמָעוֹ; וְעוֹד יֵשׁ דְּרָשָׁה: מִנַּיִן כְּשֶׁאַתָּה מוֹכֵר, מְכֹר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרְךָ? תַּ"לֹ וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר — לַעֲמִיתְךָ מְכֹר, וּמִנַּיִן שֶׁאִם בָּאתָ לִקְנוֹת קְנֵה מִיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרְךָ? תַּ"לֹ אוֹ קָנֹה — מִיַּד עֲמִיתֶךָ (ספרא):