מדרש לקח טוב
[את עבדו ואת אמתו]. ר׳ אליעזר אומר בכנעני הכתוב מדבר, או אינו אלא בעברי, ת״ל מהם תקנו עבד ואמה (ויקרא כה מד) הקיש עבד לאמה, ואמה לעבד, מה עבד שגודלו עבד וקוטנו עבד, אף אמה שגודלה אמה וקטנה אמה, יצא עבד עברי אע״פ שגודלו עבד אין קוטנו עבד, יצאת אמה העבריה שאע״פ שקוטנה אמה, אין גודלה אמה, א״ר יצחק שטענו עבד של שני שותפין, ושחציו עבד וחציו בן חורין במשמע, ת״ל עבדו ואמתו שכולו שלו, יצא של שותפין שחציו בן חורין, ר׳ ישמעאל אומר מנין שבעבד כנעני הכתוב מדבר, דכתיב לא יקם כי כספו הוא (לקמן פסוק כא), מה כספו שקנינו קנין עולם ורשותו גמורה לו, יצא עבד עברי שאין קנינו קנין עולם, יצא של שותפין ושחציו בן חורין שאע״פ שקנינו קנין עולם, אבל אין רשותו גמורה לו.
מדרש לקח טוב
את עין עבדו. ר׳ אליעזר אומר בכנעני הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בעברי, ת״ל מהם תקנו עבד ואמה וגו׳ והתנחלתם אותם (ויקרא כה מד מו), יצא עבד כנעני מכללו להחמיר עליו שיוצא בראשי אברים.
רש"י
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך. אִם תֹּאמַר אִם כֵּן בְּמָה אֶשְׁתַּמֵּשׁ? בַּעֲבָדַי אֵינִי מוֹשֵׁל, בָּאֻמּוֹת אֵינִי נוֹחֵל, שֶׁהֲרֵי הִזְהַרְתַּנִי לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה, אֶלָּא מִי יְשַׁמְּשֵׁנִי?