אילת השחר (מלבי"ם)
המקור מנפעל לא יתקשר עם מלת "את". ומה שכתוב "ביום המשח אותו" יש בו דרוש. (צו ס' מא) וכן במילת "את" שבא אחר בנין התפעל נבוכו חכמי הלשון, וחז"ל דרשוהו. (בהר ס' פח)
רש"י
וגם מבני התושבים. שֶׁבָּאוּ מִסְּבִיבוֹתֵיכֶם לִשָּׂא נָשִׁים בְּאַרְצְכֶם, וְיָלְדוּ לָהֶם, הַבֵּן הוֹלֵךְ אַחַר הָאָב, וְאֵינוֹ בִּכְלַל לֹא תְחַיֶּה, אֶלָּא אַתָּה מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ כְּעֶבֶד (קידושין כ"ז):
תורה תמימה על התורה
וגם מבני התושבים. תניא, מניין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, ת"ל וגם מבני התושבים מהם תקנו רכזר"ל מניין לאחד מן כל האומות שבעולם [שאינם מן אומות שבא"י שעליהם אמר הכתוב לא תחיה כל נשמה] שבא על הכנענית שהיא בלא תחיה כל נשמה והוליד ממנה בן, שאתה רשאי לקנותו בעבד [והוא הדין חוית ויבוסית וכו', ונקט כנענית משום דשם זה כולל כל ז' אומות שבא"י על שם שהיו יושבים בארץ כנען], אע"פ דהאם היא בלא תחיה כל נשמה, מ"מ הולד הולך אחר האב שאינו משבעה אומות, ופירש"י דהדיוק הוא מלשון מבני התושבים שבאו מאומות אחרים ונעשו אבותם תושבים במקומכם, עכ"ל.
ולולא דבריו י"ל דעיקר הדרשה היא בסמיכות על סיפא דקרא וממשפחתם, וזה עפ"י מה דקי"ל (ב"ב ק"ט ב') משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, וע"ל בפ' מ"ט, והגמ' נקט רישא דקרא ומכוין לכוליה, וע"ע ביתר באור בדרשה הבאה. .
(יבמות ע"ח ב')
ולולא דבריו י"ל דעיקר הדרשה היא בסמיכות על סיפא דקרא וממשפחתם, וזה עפ"י מה דקי"ל (ב"ב ק"ט ב') משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, וע"ל בפ' מ"ט, והגמ' נקט רישא דקרא ומכוין לכוליה, וע"ע ביתר באור בדרשה הבאה. .
(יבמות ע"ח ב')