אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם. יובן בס"ד שאם האדם יקשר מחשבתו בתורה שאפי' בעת שהוא מהלך בדרך תהיה מחשבתו בתורה אזי יתקדש ויזדכך החומר שלו ולא יתגבר החומר שלו עליו בצרכי עו"הז ורק לעת הצורך והיינו בענין אכילה ושתיה לא תתגבר תאותו עליו כ"א בשבת ויו"ט שמצוה לאכול בהם אבל בחול לא תתגבר תאותו לאכול מעדנים כי החומר שלו יתקדש ויזדכך ולא יתגבר כי אם בדבר מצוה וכן בענין תאות המשגל לא יתגבר כ"א בזמן הצורך מליל שבת לליל שבת שהוא זמן עונה וגם לא יתאוה כי אם לאשתו ולא יתגבר להתאוות לאשה אחרת וכן הוא בכל דבר שיש בו תגבורת החומר והגשמיות לא יתגברו כ"א בשעת הצורך דווקא וכל זה יבא על ידי שהאדם יקשר מחשבתו בתורה ממילא יזדכך החומר שלו ויתקדש. גם ידוע שאם האדם יבא לחשב ולומר תמיד מתי תבא מצוה פ' בידי ואקיימנה אז אפי' אם לא זכה לקיים אותה המצוה בפועל מ"מ מאחר שנתאוה לאותה מצוה ונשתוקק וקוה שתבא לידו ויקיימנה אז הקב"ה מצרפה למעשה ומעלה עליו כאלו קיימה בפועל ובזה יוכל האדם לקיים כל תרי"ג מצות בשלימות והגם שיש בהם מצות שא"א לבא לידו לקיים אותם הנה הוא משלים אותם בזה וז"ש אם בחקתי תלכו ר"ל לא מבעייא שבעת שאתם יושבים שקטים ונחים בביתכם שתקשרו מחשבתכם בתורה אלא אפי' בעת שתלכו בדרך ג"כ אתם מקשרים מחשבתכם בתורה שמהרהרים בדברי תורה וכמ"ש הרב או"הח ז"ל ע"ש וגם עוד אם יש בכם מדה זו והוא כי את מצותי תשמרו מלשון ואביו שמר את הדבר שהוא לשון ציפוי שכל אחד יהיה מצפה ואומר מתי תבא לידי מצוה פ' ופ' ואקיימנה אז הנה אם יש בכם ב' מדות אלו תרויחו בזה ריוח גדול ופתח במאי דסליק מניח והוא בשכר שאתם מצפים למצות אזי מעלה אני עליכם כאלו ועשיתם אותם בפועל שמחשבה טובה אנכי מצרפה למעשה ובשכר אשר בחקתי תלכו שתקשרו מחשבתכם בתורה תמיד אפי' בהליכה הנה בשביל זה אז ונתתי גשמיכם ר"ל הגשמיות שלכם הוא החומר הנקרא גשמיות בעתם כלומר בזמן הצורך דוקא כאמור בס"ד ולא יתגבר החומר שלכם תמיד להחטיא אתכם אלא יהיה דווקא בזמן הצורך ודבר בעתו מה טוב ואחר שתהיו קדושים כ"כ וראויים אז יתרבה השפע לכם מן השמים והוא ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש וכו' שתתברכו בברכות רבות ונשגבות:
אוהב ישראל
ועץ השדה. היינו סוד עץ החיים הק' סוד עץ אשר בתוך הגן הק' אשר מהלכו ת"ק שנה יתן פריו ר"ל השפעתו והמשכיל יבין כ"ז:
או יאמר ונתנה הארץ יבולה ירמוז בזה לתחיית המתים שיהא אי"ה אחר שיבוא העת הטוב לקיבוץ הגליות ונדחי ישראל במהרה בימינו ואח"כ יהיה תחיית המתים וזהו אומרו ונתנה הארץ יבולה. היינו הגופים המובאים אצלה להיות קבורים בתוכה תתן הארץ אותם בחזרה ויחיו בב"א. ועץ השדה יתן פריו. היינו הנשמות הק' אשר שם הוא מקור ושורש של נשמות ישראל והבן כ"ז היטב:
ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. תיבת לחרב הוא מיותר. דמאי נפקא לן בזה שיפלו ע"י חרב או ע"י דבר אחר. ונראה לפרש דשורש הדבר הוא דלא מיקרי נס ופלא רק בפעם ראשון. כשעושה הש"י איזה דבר פלא. שלא ע"פ הטבע בעצמו או ע"י נביא וצדיק. זהו הנקרא באמת נס ופלא. אבל בפעם שני אז יוכל להיות זה הדבר בנקל לעת שיצטרך לב"י בכלל או לאיזה איש פרטי. כי כבר נפתח השער והמקור מאותו דבר בפעם הראשון. ועפ"ז תבין מה שמצינו בפקידת עקרות שהתוה"ק כתבה וה' פקד את שרה. והוא באמת נס ופלא גדול. ואח"כ מצינו שנפקדו כמה עקרות ולא חשבו התוה"ק אותם שוב לנס. כמו רבקה אמנו היתה עקרה ונפקדה ע"י תפלת יצחק וכן רחל אמנו היתה עקרה ונפקדה. וכן חנה אשת אלקנה היתה עקרה ונפקדה. וכמ"כ מצינו בקריעת י"ס שאנו אומרים שירה על נס גדול כזה. ואח"כ מצינו שהעביר יהושע את כל ישראל בתוך הירדן. וכן רפב"י גבי נהר גינאי. אמנם שורש הדבר הוא כ"ז שלא נפתח השער מזה הדבר כמו פקידת עקרות וכדומה אז לאו כל אדם זוכה שיפתחו לו השער הזה. אך אאע"ה בגודל צדקתו ואהבתו להש"י לאין שיעור וגבול. זכה להנס גדול כזה. ופתח לו הש"י את השער ונפקדה אשתו. וכיון שכבר פעל אברהם פעם א' פתיחת השער וצינור הלזה. אז בקל יוכלו הדורות הבאים אחריו לעורר עוד אותו נס לעת שיצטרכו להכלל או אפילו לאיש פרטי וכמ"כ בקריעת י"ס שהוא נגד הטבע. רק משה רע"ה וס"ר מישראל פעלו דבר זה. ושוב אח"כ לא מיקרי זה נס גדול מה שהעביר יהושע את כל ישראל בתוך הירדן. וכן רפב"י. נמצא דכשהצדיק מתפלל להש"י שיפלו שונאיו והקב"ה שומע תפלתו ועושה נקמה בהם. אז לא די זאת שהפעולה הזאת מועיל בשעת מעשה. רק שהנפילה שמפיל הש"י את השונאים נעשה כחרב לדורי דורות. ובכל עת שיצטרך זה הדבר לכלל ישראל או אפילו לאיזה איש פרטי. אז בנקל לעורר נפילה הראשונה שגם אז בכל דו"ד יגיע להם נפילה גדולה וא"כ הנפילה הראשונה פועל שתי פעולות בשעה זו. ואח"כ לדורות. וז"ש דהמע"ה וחרב פיפיות בידם. ר"ל שיש לחרב שני פיות. היינו שהורגת שני פעמים. וזש"ה ונפלו אויביכם לפניכם. ר"ל אותה הנפילה שיפלו השונאים יהיה אצליכם לחרב. היינו שבכל עת שיצר לכם משונאיכם. אז תעוררו הנפילה הראשונה ותהיה נפילה הראשונה כחרב. ויהרוג אותם וכנ"ל. וכן יהי רצון אמן:
דברי אמת
ונתתי גשמיכם כו' ולא כתיב ואורד גשמיכם או והמטרתי (ודאי לפי' הגמרא בר"ה ניחא דגם מה שנגזר מוריד בעונה הצריכה) י"ל פשוט שלא תהיה תשלום גמול (כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא) כ"א אעשה את שלי בדרך מתנה. וכן י"ל לשון הנותן בעין יפה נותן להיות בריוח אפילו שיתגדל המעינות להצריכים. ונתנה הארץ כנ"י נקרא ארץ חפץ יבולה פי' מ"ן ויבוא ע"ד וזה ועץ השדה משמע הידוע הוא עץ חיים יתן פריו וכן ונתתי שלום בארץ בעין יפה ובמתנת חנם ולשון בארץ ולא כתיב שלום לכם. כי אפילו בין האומות כמו ונברכו בך כל משפחות האדמה כפי' המדרש: והשבתי חיה רעה הם שונאי ישראל כמו ארבע חיות השבתי אותם מן הארץ: וחרב לא תעבור כדי שלא תצטערו וכדאיתא בזוהר ע"כ במצרים היה דם ביאור לא של קטולין שלא יצטערו ישראל: ופניתי אליכם כו' י"ל אפנה שונאיכם להיות פנוי לכם לדור ולהתפרנס. והפרתי לשון פו"ר. והרבתי אתכם עושר וגדולה אעפ"כ אציל אתכם מקנאת רשעים וזה והקימותי את בריתי אתכם כמו בנח והקימותי את בריתי אתכם להצילם מרשעים. וי"ל עוד דהנה הקב"ה הקים ברית לנח ובניו לקיום עולם וזה והקימותי ברית חדשה לתוספת חיות וכל טוב: ואכלתם ישן נושן פי' תעוררו מ"ן למעלה למעלה כמו שפרשנו על ותעש הארץ כו' לקמצים לעולם שנקודות קמץ כי בהרחבת הלב היה להם כח לעורר מ"ן לעולם עליון מאד ע"כ פירשו רז"ל ותכלנ' יצאו מכוללות כי השפע יש בה רושם ממקו' שבא מהכח' ומפני שנ"ל שכבר כתבתי הפי' ע"כ קצרתי זה וזה ואכלתם ישן נושן כתרגומו: וישן מפני חדש פי' תהיו טובים כראוי ומפני הכנעה ותשובה תוכרחו לזכור מה שחטאתם כבר להיות נכנע ושב וזה וישן עבירה ישנה מפני חדש הוא התשובה והתחדשות תוציאו וכן הכנעה נקרא מ"ה החד"ש שמעתי מהרב האי גאון וקדוש אב"ד דברדיטשוב ע"י מ"ה ענוה יש התחדשות: