חתם סופר
*והתודו את עונם וגו' וזכרתי את בריתי וגו' והארץ תעזב מהם וגו' ופי' השל"ה דלכך כתיב בכאן וזכרתי שנגד אבותינו מה שהי' אבותינו אבות העולם צדיקים וקדושים ראוי גם אנחנו להיות צדיקים ויראי חטא כי זרע קודש מצבתינו ויכולים היינו ממי ללמוד ובזה יש לפרש לשון הווידוי שאין אנו עזי פנים לומר צ"א ולא חטאנו זה נגד שאר האו"ה אבל אנחנו ואבותינו יחד חטאנו היינו נגד אבותינו ובזה יש לפרש מה שאמרו חז"ל שאין אומרים הלל בראש השנה משום דספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה היינו אם נשים דוגמא מעשים שלנו נגד מעשיהם של מתים איך לא נירא ואיך נאמר שירה וא"ש:
רמב"ן
ופירוש והארץ תעזב מהם כי גם אחרי הזכירה תעזב מהם רמז כי אחרי פקידת כורש נעזבה מהם ורצתה השמיטות עד אחרי תשע עשרה שנה שנבנה הבית וקדשו העיר בשתי תודות (נחמיה יב לא) וחזרה קדושת הארץ וכרתו אמנה (שם י א) ואמרו (שם י לב) ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד כל הקורות אותם רמוזות בפרשה הזאת: