אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל. יובן בס"ד לרמוז כי הנה הש"ית ברא את האדם ושלח לו בעו"הז ב' אדונים אחד טוב וא' רע והם יצ"הט ויצ"הר ואמנם נתן הבחירה ביד האדם שהוא עצמו יבחור אדון אחד משני אדונים אלו להשתעבד תחת ידו שאם ירצה להשתעבד לאדון טוב הוא היצ"הט הרשות בידו ואם ירצה להשתעבד תחת אדון הרע הוא היצ"הר הרשות בידו והנה בודאי מי שיש לו מוח בקדקודו ודאי יבחור להשתעבד תחת יד אדון הטוב ולמה ירצה להשתעבד תחת יד אדון רע להביא רעה לעצמו ואיך יתכן שיחליף אדון הטוב באדון הרע וישתעבד תחת הרע וכמו שאמר הפסוק ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע וכו' החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. והכוונה שנתתי לפניך את שתיהם ואמנם אנכי אייעץ אותך שתבחור בחיים שהוא הטוב המוחלט דוקא ולא תחליף הטוב ברע. והנה כללות הבני אדם הם שלשה מדרגות הראשונה הם צדיקים גמורים שבחרו בחיים ושעבדו עצמם ליצ"הט דווקא ולא ליצ"הר. והב' הם הבינונים שהם פוסחים על שתי הסעפים ששעבדו עצמם ליצ"הט וליצ"הר שיש בידם מצות ויש בידם עונות וא"כ הם ממוצעים בין הטוב ובין הרע שאינם טוב גמור ואינם רע גמור. והג' הם רשעים גמורים ששעבדו עצמם ליצה"ר דווקא שהחליפו הטוב ברע ובחרו הרע והנה הבינונים וכ"ש הרשעים גמורים שניהם לא יוכשרו לפניו ית' כי העיקר צריך להיות האדם משועבד תחת הטוב לגמרי ולא ישליט הרע עליו כלל ולזה באה התורה לרמוז לא יבקר בין טוב לרע יבקר מלשון נטישה ועזיבה וכמו שמצינו בתרגום ירושלמי שתרגם תשמטנה ונטשתה תשמטון יתה ותבקרון יתה וכיוצא בזה פי' ז"ל בקורת תהיה פי' הפקר וכן בלשון המשנה הבקר לעניים פי' הפקר וכמ"ש השר"ש ז"ל וז"ש לא יבקר בין טוב לרע כלומר לא יטוש ויעזוב עצמו ונפשו שתהיה בין טוב לרע ר"ל שיהיה ממוצע בין הטוב ובין הרע והיא כמדרגת הבינונים שיהיה דבוק בזה ובזה שאינו נקרא טוב גמור ואינו רע גמור אלא פוסח על שתי הסעפים וזהו בין טוב לרע שיהיה בין יצ"הט ליצ"הר וגם עוד ולא ימירנו ליצה"ט ביצה"ר והוא מדת הרשעים גמורי' שהם משעבדים עצמם ליצה"ר לגמרי ומחליפים הטוב ברע וזהו ולא ימירנו ובא הכתוב ללמד לאדם להתרחק משני מדות אלו של הבינונים ושל הרשעים גמורים ולא זו אף זו קתני והנה אחר שהזהירו בזה אז בא הכתוב ללמדו דעת ויראת ה' שאם ח"ו נכשל ולא די לו שהיה במדרגת הבינונים שהם ממוצעים ומשועבדים תחת יד שניהם אלא הרשיע יותר והיה רשע גמור שהחליף הטוב ברע לגמרי ולז"א ואם המר ר"ל שהרשיע יותר להיות רשע גמור וכבר המיר החליף הטוב ברע הנה העצה היא שישתדל לחזור ולהחליף החליפין זו שעשה שאחר שהמיר הטוב ברע הנה בעתה ישתדל לחזור ולהחליף הרע בטוב וידבק בטוב וז"ש ואם המר אז ימירנו עוד מחדש לאותו החליפין שעשה שאין לך דבר שעומד בפני התשובה ואפי' שהיה רשע גמור יש לו תקנה לחזור ולתקן מחדש והנה אם ישוב בתשובה כראוי שיחליף הרע בטוב לגמרי ויצא מתחת יד היצ"הר לגמרי וישתעבד תחת יד היצ"הט אזי אני מבטיחו שוהיה הוא ותמורתו יהיה קדש כלומר היצ"הט והיצ"הר יהיו בדרגא חדא שידוע שאם האדם יצא מתחת יד היצ"הר לגמרי ויכניעו בתשובה גמורה שעושה אזי יזכה שגם היצ"הר יהיה כיצ"הט וכמ"ש גבי אברהם אע"ה כי מצאת את את לבבו נאמן לפניך לבו לא נאמר אלא לבבו כלומר ביצ"הט וביצ"הר שהיצ"הר שלו יתהפך להיות הוא עצמו יצר טוב וזהו שאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש שהיצה"ט והיצה"ר יהיו בדרגא חדא שיתוקן הרע ויהיה טוב. ואחר שזכה לכל זאת הנה מעתה צריך עוד שמירה וזהירות גדולה וסיג ופרישות שלא יחזור ויקלקל מעשיו ויתלכלך בעונות כאשר היה מקודם בחטאו וזהו ולא יגאל מלשון נגואלו בדם שהוא לשון טנוף ולכלוך והכוונה לומר שאחר שנטהר ותיקן מעשיו צריך אז ליזהר שלא יגאל ויתלכלך בעונות עוד מחדש:
רש"י
לא יבקר וגו'. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים י"ב), יָכוֹל יְהֵא בוֹרֵר וּמוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה, תַּ"לֹ "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע" — בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם חָלָה עָלָיו קְדֻשָּׁה — וְלֹא שֶׁיִּקְרַב בַּעַל מוּם, אֶלָּא יֵאָכֵל בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר וְאָסוּר לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד (עי' בכורות י"ד):
תורה תמימה על התורה
לא יבקר וגו'. תניא, הכל נאמנין על מומי מעשר, מאי טעמא, דאי בעי שדי ביה מומא מעיקרא, ומי ידעי הי נפיק, וכי תימא מפיק ליה בריש עשרה, והא לא יבקר בין טוב לרע אמר רחמנא, אלא דאי בעי שדי מומא בכולא עדרא רטר"ל הכל נאמנין לומר מום זה בא מאליו ולא נעשה במכוון כדי להפטר מדין מעשר, ואשמעינן בזה דגם אלה שאין נאמנים על הבכור כגון הבעלים נאמנים על המעשר, מטעם שמפרש, משום דאין לחשדו שהטיל בו מום, דהרי מיגו דאי הוי בעי הוי שדי מום בכולא עדריה קודם שיעשר כדי לפטרו מלהקטיר אימוריו, דאין עושה בזה שום חטא, ועיין מש"כ בפסוק הקודם אות קצ"ט.
.
(בכורות ל"ו ב')
(בכורות ל"ו ב')