פירוש על ויקרא 3:12

ואם עז קרבנו הזכיר המין אם ממין העזים קרבנו כדעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על ויקרא ג׳:י״ב) שאמר מן בני עזיא וכן מה שאמר בעולה (ויקרא א׳:י׳) מן הכשבים או מן העזים ממינם ועל דעתי לא יקפיד לשון הקדש בשם הבהמות כי ברובם שם אחד לזכר ולנקבה כגמל וחמור ושפן וארנבת וחזיר ובעופות יונה ותור וגם במינים אשר להם שמות לזכר ולנקבה כגון שור ופרה כשב כשבה תיש ועז לא יקפיד ואמר שה ושור לנקבה כענין שכתוב (ויקרא כ״ב:כ״ח) ושור או שה אותו ואת בנו והוא בפרה וכשבה בלבד כדעת האומר אין חוששין לזרע האב (חולין עח) וכן מן העזים זכר תמים יקריבנו (ויקרא א׳:י׳) מן התישים ואם עז קרבנו זכר או נקבה וכן ואם לא תגיע ידו די שה (ויקרא ה׳:ז׳) כשבה או שעירת עזים:

ואם עז וגו'. בתורת כהנים אמרו הפסיק הענין שלא תהא העז טעונה אליה ע''כ. וצריך לדעת במה הפסיק הענין. ובעל קרבן אהרן פירש ממה שהיה צריך לומר ואם עז ואמר אם עז. ודבריו שוגג הם כי ואם עז כתיב.

ואם עז קרבנו. פי' הרמב"ן הזכיר המין פי' אם ממין עז קרבנו וכולל זכר ונקבה ועל דעתי לא יקפיד לשון הקדש בשם הבהמות כי ברובם שם אחד לזכר ולנקבה כגמל וחמור ושפן וארנבת וחזיר וגם במינין שיש להם שמות לזכר ולנקבה כגון שור פרה תיש עז כבש כשבה לא הקפיד להזכיר הנקבה כגון שור או שה אותו ואת בנו אע"ג דלא איירי אלא בנקבה למאן דאמר אין חוששין לזרע האב לא אמר פרה וכשבה וכן מן העזים זכר תמים יקריבנו פירושו מן התיישים וכן ואם עז קרבנו פי' וממין עז או זכר או נקבה: