הטור הארוך
זכר או נקבה. כתיב בצאן. ובבן בקר כתיב אם זכר אם נקבה לפי שצריך או לרבות פלגס גבי צאן אבל מאם לא יהי' יכול לרבות:
תורה תמימה על התורה
ואם מן הצאן קרבנו. ת"ר, פסח שלא בזמנו ששחטו שלא לשמו כשר, דכתיב ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים, דבר הבא מן הצאן יהא שלמים לאפירש"י לאו קרא יתירא דריש אלא משמעותו דקרא משמע ליה הכי, ואם דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח שאינו בא אלא מן הצאן יהיה קרבנו הרי הוא לזבח שלמים, עכ"ל. אבל במנחות פ"ג ב' פירש דדריש משום דלא היה צריך לכתוב לזבח שלמים אחרי דקאי אדלעיל דכתיב אם זבח שלמים קרבנו. ויצוייר פסח שלא בזמנו דהיינו בשאר ימות השנה לבד מערב פסח כגון שהפריש פסח בע"פ ונאבד והביא אחר ואח"כ נמצא האבוד, שדינו להביא הנמצא לשלמים, וכן אם המיר הפסח, שאמר הרי זו תמורת זו, שנעשו שניהם קודש מביא התמורה לאחר הפסח לשלמים, כמבואר בזבחים ל"ט ב'. ויש בגמ' כאן עוד הרבה פלפולי מדרש היוצאים מפסוק זה בענין זה, אך מפני כי סוף דבר דרשה זו שהעתקנו קיימא לדינא לכן לא העתקנום.
.
(זבחים ח' ב')
(זבחים ח' ב')
רלב"ג ביאור המלות
ואם מן הצאן קרבנו לפני אהל מועד. ר"ל בעזרה וכל מקומות העזרה כשרים בזה. כמו שהתבאר במה שקדם כי אין ראוי שיהיה הבדל בזה בין קצת מיני זבח השלמים ובין קצת חלבו האליה תמימה: