ילקוט שמעוני על התורה
זכר או נקבה זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס, והלא דין הוא ומה אם עולה שכשרה לבוא מן העוף לא כשרה לבוא טומטום ואנדרוגינוס שלמים (מן בן הבקר) שלא כשרו לבוא מן העוף אינודין שלא יכשרו לבוא טומטום ואנדרוגינוס. לא אם אמרת בעולה שלא כשרה לבוא (זכרים כנקבות) [נקבות כזכרים] תאמר בשלמים שכשרה לבוא (זכרים כנקבות) [נקבות כזכרים], חטאת תוכיח שכשרה לבוא נקבות כזכרים ולא כשרה לבוא טו"א. לא אם אמרת בחטאת שלא כשרה לבוא כל מין זכרים וכל מיני נקבות תאמר בשלמים שכשרו לבו אכל מיני זכרים וכל מיני נקבות. מעשר יוכיח שכשר לבוא כל מיני זכרים וכל מיני נקבות ולא כשר לבוא טומטום ואנדרוגינוס. לא אם אמרת במעשר שהוא אחד מעשרה תאמר בשלמים שהוא אחד מאחד יכשרו לבוא טומטום ואנדרוגינוס, תלמוד לומר זכר או נקבה ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס. כשב למה נאמר כשב להביא פסח לאליה כשהוא אומר אם כשב לרובת פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות של שלמים שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חוה ושוק אבל אין נאכלין אלא ליום ולילה כתחלת הקדשן. בן עזאי אומר אין נאכלין אלא ללילה ואין נאכלין אלא צלי (כתוב ברמז תצ"ט):