פירושים על ויקרא 9:8: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויקרבו בני אהרן גו' וישחט את העולה וימציאו בני אהרן וגו' ואת העולה המציאו אליו לנתחי' וגו' יש להבין על שינוי הלשון הכתוב מדוע בחטאת נאמר לשון הקרבה והוא לשון הרגיל בתורה ובעולה שינה הכתוב ונאמר לשון המצאה שזה אינו נמנה בתורתינו הקדושה זולת כאן אמנם יש לרמז כי הנה ידוע מאמר חז"ל כי החטאת מכפרת על שגגת מעשה החטא והעולה מכפרת על הרהר הלב כנ"ל ואולם הכפרה העקרית לא היתה בהקרבת הקרבן כ"א להיות תוהא על מעשה העבירה ולגמור בלבבו לבל ישוב לכסלה ויכנע מאד לפני בוראו על אשר העווה ואז הקרבן גומרת הכפרה ומצינו בחיבורי קודש כי כהני ה' בבא אדם לפניהם לכפר על נפשו ראוי ראשונה להכניע לב החוטא עדי ישוב בכל לב טרם יקרבו הקרבן ורמזו ללוים המדברים בשיר לעורר בקול נעים עדי נשבר לב החוטא בקרבו אז נרצה לו לכפר עליו ואמנם מעשה החטא היה יקל להחוטא להזכיר עצמו כי המעשה הפרטה יקל לעלות על זכרונו אכן אדם אשר היה צורך כפרתו על הרהוריו אשר לא טובים וכמעט רגע יעברו לאדם הרבה מחשבות על רעיוניו מבלי משים על לב כי המה נגד רצון הבורא יתברך והגם כי יעורר לבבו לאחת מהנה עם כל זאת יעברו רובם מזכרונו מלידע לשום עליהם אמנם כהני ה' ומשרתיו אשר רוח ה' נססה בם והיו זריזין בעבודת בוראם ראוי להזכירו עם הקרבת הקרבן שיזכיר עצמו לאחדים כל מזימותינו וישלחו בנפשו התעוררות על כל מחשבותיו ובכל חלק מחלקי העבודה נזכר המביא קרבן יותר ויותר וזהו אמרו וישחט את העולה וימציאו בני אהרן אליו את הדם לשון מציאה ומילת את הוא כמו עם ורמז בזה שעם הקרבת הדם פעלו שימצא את אשר נאבד ממנו ואת העולה פי' המחשבות שהיה מן הצורך להעלותם המציאו אליו כמו לשון מציאה שמצא אותם על ידם לנתחי' פי' על ידי כל נתח מהקרבן נזכר יותר ויותר ולכן בחטאת נאמר ויקריבו אליו מפני שהיה קרוב להזכיר אותן מעשה החטא שישוב עליו אל ה' אבל העולה היא על הרהור כנ"ל לכן שינה הכתוב את לשונו ודי להבין.

ויקרב אהרן אל המזבח. ירמוז לדבריהם ז''ל שאמרו (ירושלמי מכות פ''ב ה''ו) שאלו לנבואה חוטא מה עונשו אמרה הנפש החוטאת היא תמות, ולצד רחמי ה' אמר יביא קרבן, שעיקר מעשה הקרבן היא מחשבת המקריב כי הוא החייב בכל המעשה אשר יעשה בקרבן ההוא ליזבח ולהשרף על האישים והיתה לו מחשבה זו לכפרה, והוא אומרו ויקרב אהרן אל המזבח פירוש הוא עצמו הכין לשום אשם נפשו, וקרב למזבח פירוש לזביחה לאישים, ועשה השחיטה במקומו לעגל לצד רחמי ה' שנתרצה להביא חליפתו:

אל פְנֵי: מקרא קצר, ויקחו את אשר צוה משה ויביאו אל פני וגו', ע"ד קחם נא אלי.