פירוש על ירמיהו 2:4

שמעו דבר ה' בית יעקב. אמר הגאון זצלה"ה טעם למה אנו מפטירין דש"ח קודם ט"ב. היות שחטאו ישראל בג' סרחוני עבירה וגם הראייה והשמיעה והדבור שעל פי הג' האלה יוכל להשיג הבורא מצד ברואיו והם חטאו בג' אלה בדבור על עסקי לה"ר ובראייה ובשמיעה לכך אנו מפטירין דש"ח דברי ירמיה על עסקי דבור. שמעו על עסקי שמיעה וחזון על עסקי ראייה מלשון חזית איש מהיר במלאכתו וא"ש. ואי' במד' שמעו דבר ה' בית יעקב לפי שעברו על נשמע לכך אמר ירמיה שמעו וצריך ביאור. ונר' לתרץ דידוע כל מקום שנאמר בית יעקב אלו הנשים כמש"ה כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים. ואי' יצירת הולד הוא ארבעים יום בזכר ושמונים יום בנקבה ויש לתמוה מי שברא כל העולם ברגע אחת בחיבור ד' יסודות יצטרך להכנת האדם ארבעים יום ויותר תמוה על האשה. ונר' לומר דהנה ידוע שיש במין האדם שלש נפשות האחת היא נפש הצומחת דכמו שיש במיני הצמחים והדשאים כח נקרא נפש הצומחת מה שיגדל גשם הצומח ויגבר וירחב כן יש באדם וזאת הנפש מתגברת עד זמן הקצוב וזאת הנפש היא מתאוה והוצרכה לאכול. והשנית היא נפש הבהמית והיא בעלת הרגשת החמשה ובעלת התנועה והתנודה ממקום למקום וזאת הנפש היא ג"כ באדם וממנה נעשו כל כעולת האדם הצריכה לו כגון בית לבנות וזו נקרא מושכלות ראשונות. והנפש השלישית היא לאדם לבד והיא נקראת נשמה והיא בעלת חכמה כלולה מחכמה עליונה ונחצבת ממערכת אלקים חיים בגזירת עירין ובמאמר קדישין דא היא מדורהון עם בשרא לשוט על פני תבל ארצה. אבל הנשמה אינה רוצה לצאת ממדור העליון אל החומר כי היא כתלג חיור וכעמר נקי ואין בה שמץ פסול והש"י. עושה שלום במרומיו ואין מכריח את הנשמה. אמנם הש"י מאציל אותה ממדורה מ' יום כדי שיתרצה והוי תחלה באונס וסופה ברצון וכן בעת פרידתה הנשמה מעל גוייתה הש"י ממרק את הגשם תחלה עד שתתרצה הנשמה לבוא אל גינת ביתן המלך אם היא ראויה לכך. ואי' בגמרא נמנו וגמרו טוב לו לאדם שלא נברא משנברא ומפרש מהרש"א דמנו מצות עשה ולא תעשה ומצאו שמצות עשה הם רמ"ח ול"ת הם שס"ה והוא רחוק משכר וקרוב להפסד שבקל יוכל האדם לכשול לכך גמרו טוב שלא נברא. ומפני זה הנשמה ממתנת מ' יום טרם שתתחבר בגשם. וכ"ז באיש שיש לו רמ"ח מצות עשה. אבל באשה שאין לה כלל אלא שלש מצות עשה ויותר קרוב להפסד לכך הנשמה ממתנת פ' יום וא"ש:

יעקב ישראל. כבר בארתי (ישעיה ט' ז') שכ''מ שבאו נרדפים, יורה שם יעקב על ההמון ושם ישראל על הגדולים, וכן לקמן (י' ט''ז, ל' י') :

וכל משפחות. בס"ס הכ"ף ומאריך כמו שכתבתי לעיל סימן א':