הלכה על ירמיהו 2:4

"כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יד). נראה לי בסייעתא דשמיא, על פי מה שכתב מהרי"א אבוהב, מדברי רבותינו זכרונם לברכה, באגדת בראשית, בפסוק "שמעו דבר ה'" (ירמיהו ב, ד), 'אין "דבר" אלא שמירת שבת כמה דאמרינן, "ממצוא חפציך ודבר דבר" (ישעיהו מח, יג), אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אפילו אם עברתם על עשרת הדברות, שמרו שבת ואסלח לכם', עד כאן:

בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ' דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש"ח. וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ. (סִימָן תכ"ח). חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְטִירִין שִׁמְעוּ.

דיני ר"ח שחל להיות בשבת. ובו ג סעיפים:
ראש חדש שחל להיו' בשבת ערבי' שחרי' ומנחה מתפלל שבע ואומר יעלה ויבא בעבודה ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא ומוציאי' שני ספרי' וקורין בראשון שבעה בסדר היום ובשני קורא מפטיר וביום השבת ובראשי חדשיכ' עד סוף הפרש' ומפטירין השמי' כסאי (ואם מזכיר של ר"ח ע"ל סי' רפ"ד ס"ב) חוץ מראש חדש אלול שחל להיות בשבת שמפטירין עניי' סוערה: הגה ויש אומרים השמים כסאי (טור ומרדכי פרק בני העיר ומנהגים) וכן נוהגים במדינות אלו אבל ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין שמעו (אבודרהם ומרדכי פ' בני העיר ומנהגים) וי"א השמי' כסאי ) וכן עיקר במקום שאין מנהג (ת"ה סי' י"ט ומנהגי מהרא"ק) ואם אירע ראש חדש בד' פרשיות מפטירין בשל פרשה (מנהגים) ועיין לקמן סי' תרפ"ה: