פירוש על משלי 12:13

בפשע שפתים. בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו (איוב כ״א:ט״ו) בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה:

בפשע שפתים מוקש רע. האיש הרע הוא בפשע ארס שפתיו שידבר דבריו שלא כהוגן וירשיעהו פיהו והצדיק הוא בהפך זה כי הוא יצא מצרה מפני נועם דבריו ותקונה כמו שהוא מבואר:

והנה להיותו רשע אלמלא הב"ה עוזר את הצדיקים אם הרעים יתאמצו להכחיש הלא כצדיק כרשע יכה ויפצע ביסורין רעים אך מה יעשה הוא יתברך למען הוציא מצרה צדיק יכשיל את הרעים שיכשלו בלשונם ויודו ורוב פעמים שלא בכוונה יוציאו מלין יפלו במהמורות בל יקומו והאלהים עשה למען יפטרו את הצדיקים וזהו בפשע שפתים שפשעו שפתי הרעים בהם להוציא שפתותם נגד טובותם ויגלו רעתם כפושעים שפתותם בם מוקש הרע ההוא ויאחז הוא לבדו ויצא מצרה צדיק או באיזה פשע שפשע בשפתיו האיש הרע אותו עון מנקש אותו שילכד גם עתה בשפתיו באופן יצא מצרה צדיק ועתה מוציא הק"ו לומר אם פשע שפתים של איש רע מספיק לב' תועלות שמוקש רע וגם שמוציא מצרה צדיק: