פירוש על משלי 12:18

יש בוטה. מדבר כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה):

יש בוטה. יש מי שידבר שמזיק בדבריו לאנשים כמו שידקר' בחרב מפני הוצאת לשון הרע או שם רע ואולם לשון חכמי' לא די שלא יזיק אבל הוא עם זה מרפא להסיר החלאים הגדולים מריב לשונות ממומי המדות והדעות:

אמנם יש כת ג' אשר לא תדע שחרה כי ידבר סרה ויבחר לשון ערומים וישנה לטוב ותהיה רדון על שתי הסעיפים פוסח לא תדע אם תאמין לקול האות הראשון או לקול האחרון כי יש בוטה דברים חדים ורעים מגיעים עד החלל כמדקרות חרב וגם יבטה לשון חכמים מרפא כי מיד יאחוז לשון חכמים לחפות בלשון חכמה והתנכלות מרפא על אשר דקר לתקן מאמרו שהיה נראה כמדקרות חרב ורפא ירפא כי יבחר לשון חכמים במחמאות פיו ושם תחלת דברי פיהו המר למתוק ויחזור אומרו ולשון אל בוטה הנז' שבוטה כמדקרות ואחרי כן ולשון כו' כטבע רוב פסוקי הספר הלז למבין בו באופן לא תדע אם תטה אל תחלת דברי פיהו או אל אחרית פיהו: