תלמוד על משלי 12:18

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כְּאִילּוּ נוֹתֵן קוֹלַר עַל צַוָּארוֹ נוֹדֵר הָיִיתָ. לְקֻסְטוֹרִייָה שֶׁהָֽיְתָה עוֹבֶרֶת וְרָאָה קוֹלַר פָּנוּי וְהִכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ לְתוֹכוֹ. לֶאֱסוֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהוּא אָסוּר בַּזִּיקִים. רִבִּי יוֹנָתָן פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כְּבוֹנֶה בָמָה וְהַמְקַייְמוֹ כְמַקְרִיב עָלָיו נוֹדֵר הָיָיתָ. וְקַשְׁיָא. עֲבוֹדָה זָרָה בִסְקִילָה וְהַנְּדָרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל־הַשּׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר כִּילּוּ נוֹטֵל חֶרֶב וְדוֹקְרָהּ בְּלִיבּוֹ נוֹדֵר הָיִיתָ. יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב. רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כִּמְדַקֵּר אֵין כְּתִיב אֶלָּא כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב. לְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִן הַכִּכָּר. וַיי דְּיֵיכוֹל וַיי דְּלָא יֵיכוֹל. אִין אֲכִיל עֲבַר עַל נִדְרֵיהּ. אִין לָא אֲכִיל חֲטֵי עַל נַפְשֵׁיהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. הוֹלֵךְ אֶצֶל חָכָם וְהוּא מַתִּיר נִדְרוֹ. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. רִבִּי דִימִי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. לֹא דַייֵךְ מַה שֶׁאָֽסְרָה לָךְ הַתּוֹרָה אֶלָּא שֶּׁאַתָה מְבַקֵּשׁ לֶאֱסוֹר עָלֶיךָ דְבָרִים אֲחֵרִים. לֶאֱסוֹר אִסָּר.