פירוש על משלי 2:1

בני אם תקח אמרי. בני תהיה אם תקח אמרי:

בני אם תקח. אמרה עוד החכמה על צד המשל בני אם תקח אמרי שהוריתיך במה שקדם ותשמור אתך מצותי להקשיב לחכמה אזנך וגו':

אחרי הודיע אותך כי חכמות שבכתב ושבע"פ הן הם לוית חן לראשנו וענקים באושר קניני ומצילות אותנו מדינה של גיהנם בקדושתה ומועצותיה כי תשיבנו עד ה' אלהינו הנני בא להודיעך איזו הדרך תמצא חכמה ותמצא בינה וידיך תבצענה מעשה מצותיה הוא התכלית כי הלמוד גדול שמביא לידי מעשה וכמדבר הוא יתברך עם כל אחד מישראל אומר בני דע לך שאם תקח אמרי אשר אומר אליך תהיה בטוח שמצותי תצפון אתך בל ימוטו מצות תורתי מידך. או יאמר כי התורה אשר החלה לדבר ולומר עד מתי פתים עד כה כהתימה להוכיח את סוגי הבלתי כשרים בלשון רבים כי הם הרבים שמה פניה ללמד דעת את הכשר איכה יעבוד את ה' בלשון יחיד כי הם המעט והוא כי הנה המסכל חכמת התורה לא ידע איכה יעבוד את ה' עד ישאל את פי חכם נמצאו מצות ה' צפונות לו אצל החכם ולא עמו אמר בני אם תקח אתה אמרי ותדעם גם אתה הנה אז גם ומצותי תהיינה צפונות אתך ולא עם זולתך: