פירוש על משלי 20:16

לקח בגדו. הנה מי שערב זר והוא הנמשך אל הכח המתעורר לתאוות הגופיות הפשיטהו מכל קנינו להפרע ממנו והנה השכל הוא הערב בעד האיש הזר ובעד נכריה והיא הנפש המתאוה כמו שקדם בראש זה הספר קח משכונו להפרע כי השכל הוא המקבל העונש במה שלא השיגהו תענוג מאלו הפעולות המגונות כמו שקדם:

יתן דופי ביוצא ערב ועל כן יצוה לבלתי רחם עליו כאשר על הלוה שאסור ליכנס לביתו ולמשכנו בזרוע רק הוא יוציא את העבוט החוצה אך לערב מותר וזהו לקח בגדו כו' כאשר למדו מכאן רז"ל והנה אין ספק כי היוצא ערב בעד אשה עניה סוערה אם היא נכריה אצלו שלא יצא ערב לקרב הכרה כי אם עודנה לו כי אם נכריה ראוי לחוס עליו בצד מה וזהו לקח בגדו לגמרי ליפרע מדמיו כי ערב זר אך איעצך שאם הוא בעד נכריה לא תקחנו בהחלט רק חבלהו בתורת משכון גם שיאריך זמן:

חבלהו. ענין משכון כמו אם חבל תחבל (שמות כ״ב:כ״ה):