פירוש על משלי 21:29

ובעבור תהיה יראתו על פניכם, זו בושה. זה סימן טוב באדם שהוא ביישן, שכל אדם שהוא ביישן לא במהרה הוא חוטא, שנאמר לבלתי תחטאו, מגיד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, אבל מי שהוא אינו ביישן הוא חוטא, שנאמר הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו׳ (ירמיה ו טו), וכל שיש בו עזות מצח היא מעידה עליו, שנאמר העז איש רשע בפניו (משלי כא כט), ואומר הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג ט), לפיכך ראוי לאדם להתנהג עצמו בשפלות ובענוה אז יצלח.

העז איש רשע בפניו וישר הוא יבין דרכו. הפסוק הזה מדבר ממה שהאדם מקבל איש רשע, היינו שלוקח דבר האסור לו וכמו שנדרש במדרש (רבה תרומה ל"ג,ה') וישר הוא יבין דרכו, היינו שיבין באיזה אופן לקבל ואפילו בדברי תורה, ולכן יש כאן קרי וכתיב הכתיב הוא יכין והקרי הוא יבין דרכו.

העז איש רשע בפניו וישר הוא יבין דרכו. והכתוב הוא יכין דרכיו, והענין בזה כי כשאדם רוצה לידע החסרון שלו יחשוב קודם המעשה, כי בשעת התשוקה אין ביכולתו לחשוב דרכיו ולהכיר חסרונו, כי בעדנא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר טוב, לכן עיקר העצה הוא לחשוב כאלו רוצה לעשות עכשיו ומזה יכיר החסרון שלו ויכול להשמר מזה, ולכן הכתוב וישר הוא יכין דרכיו, אכן כשאין מכיר חסרונו לזה הקרי הוא וישר, היינו כשרוצה להיישיר דרכיו אזי השי"ת מתנהג כנגדו גם כן במדת ישר והוא יבין דרכו שהשי"ת יתן לו עצות ובינה בלבו להבין ולהכיר חסרונו.