פירוש על משלי 22:4

עקב ענוה. בשביל הענוה יראת ה' באה, ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה:

עקב ענוה. בשכר תכונת הענוה יגיע האדם אל שיקנה יראת ה' כי מפני היותו שפל בעיניו יתבונן מפני זה בנמצאים הנכבדים העליונים ממנו וכאשר יראה עוצם הש''י הנה יקנה מזה שיירא מהש''י בתכלית מה שאפשר ומזה יגיע אל שיקנה עושר בקניינים המדומים ובדעות ויקנה ג''כ כבוד וחיים בעניינים המדיניים וזה מבוא' במעט עיון מה שקדם מהדברים:

והנה עדיין לא הטהרנו בשלמות משאלה זו כי הלא יש תשובה לאמר הנה טוב דברך על נפש באה ונהיתה פעם או שתים כי עתה תשוב תבא במזל מתייחס אל מעשיו הראשונים אך אשר להם רוח חדשה למה יהיה אחד עשיר ואחד רש ושניהם כאחד טובים כי בהם תגדל השאלה מברשע כי גם כי ייטב לו הלא תשובתו בצדו כי לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו על כן אמר עקב ענוה וכו' לומר עוד יש בחינה שנית והוא כי הצדיק אשר גדל טוב בחירתו שאף אחרי קנותו מדת ענוה אשר היא סוף הכשרון עודנו ירא תמיד שמא יגרום החטא כמדת יעקב אבינו ע"ה והזכירה התנא באומרו ומלבשתו ענוה ויראה שאחר הענוה עודנו ביראה שמא יגרום החטא ששגג והוא לא ידע לאיש כזה יעשירנו מלכו של עולם בעולם הזה ופרי מעלליו יאכילנו כי לא היה פחד פן ישמן ויבעט כי הלא יראת אלהיו גדול בקרבו לא ימעד וזהו עקב כו' לומר מי שאחר עקב וסוף ענוה תהיה לו יראת ה' יהיה לו עושר בעוה"ז וכבוד וחיים בעה"ב: