פירוש על משלי 26:9

חוח עלה ביד שכור. כחוח שהוא נדבק ביד שכור כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב, ומהו המשל:

חוח. הנה כמו שביד שכור עלה חוח אשר יוזק בו ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם כן הענין במשל שהוא בפי כסילים כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו:

והלא תאמר אם כן אפוא בטלת תקנתו בהחלט ואין תקוה לכסיל להעלות ארוכה למחלתו דע כי יש תקוה בצד מה והיא ממנו ואליו הוא כי כמקרה השכור גם הוא יקרנו שאחר שעברו יין לא ימיש מלבקש ארוכה להפיג יינו כן הכסיל מדי עברו בסכלותו והעדר חכמתו בדברי עונות כי לא ידע אשר לא תעשינה ואשם משגגת תלמודו וברוע מדות זאת ישיב אל לבו באשר הוא יהודי גדול ה' הבורא את הכל כחכם וככסיל וגם ברחמיו לא יניח ברואיו יאבדו כי אחר האבדם ישוב לקנותם ולתקנם כמו ששתקן גם העוברים ברצון ולא להעדר חכמה אשר לא ידעו במה יכשלו כי יחשוב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וז"א חוח וכו' כי כאשר חוח שהוא כמז"ל דבר מיוחד ומסוגל להפיג היין עלה ביד שכור כי גם שעברו יין לא ימנענו שכרותו מלבקש תרופה כן הוא משל בפי כסילים: